ה-AI הישראלי פורח, אבל התשתית שמאחוריו נשחקת

דוח הבינה המלאכותית הישראלי לשנת 2025 מצביע על מעמדה המוביל של ישראל בתחום, עם נתונים מרשימים כמו מקום ראשון בעולם בשיתוף פעולה בין אקדמיה לתעשייה. חברות AI היו אחראיות ל-89% מהון ההייטק שגויס ב-2025, וכשליש מחברות ההייטק הישראליות מוגדרות כחברות AI. נתונים אלו מדגישים את חשיבות התחום להייטק המקומי ואת חיבורו לצרכים ביטחוניים.

עם זאת, הדוח מעלה דאגה לגבי התשתיות העתידיות, בעיקר לאור הירידה החדה בביקוש ללימודי מדעי המחשב באקדמיה בשנתיים האחרונות. יתרונה של ישראל בתחום נבנה במשך עשורים על בסיס תשתית אקדמית חזקה במתמטיקה, מדעי המחשב, למידת מכונה ועוד, בשילוב עם נטייה למחקר יישומי וחיבור למערכת הביטחון.

הירידה בביקוש למדעי המחשב נובעת מתפיסה שגויה כי AI מחליף את הצורך במהנדסים, בעוד שבפועל, כתיבת קוד היא רק חלק מתהליך הנדסי מורכב הדורש ידע, ניסיון ושיפוט מקצועי. עלייה בביקוש ובשכר למפתחים בכירים בארה"ב, לצד שחיקה במשרות כניסה, מחזקת את הטענה כי AI מגדיל את ערכה של הכשרה עמוקה.

אם מגמת הירידה במספר הסטודנטים תימשך, עלול להיווצר מחסור במהנדסי תוכנה בכירים תוך כחמש שנים, דבר שיפגע ביכולת התחרות של ישראל. המועצה להשכלה גבוהה אישרה עשר תוכניות לימודים ייעודיות לבינה מלאכותית, אך איכות ההכשרה והבטחת יסודות חזקים במדעי המחשב יהיו קריטיים. ישראל צריכה להמשיך להשקיע במחקר ובהכשרת דור חדש של חוקרים ומהנדסים כדי לשמור על מעמדה כמובילה עולמית בתחום.