היזם אמיר שריקי נוטש את ת"א: "לחברות אמריקאיות אין כאן סיכוי בשנתיים הקרובות"
תומצת מתוך Calcalist על ידי baba
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- היזם אמיר שריקי מבצע פירעון מיידי של איגרות חוב בהיקף 292 מיליון שקל.
- המהלך מגיע לאחר 8 חודשים בלבד בשוק ההון הישראלי, בעקבות עימות עם מחזיקי האג"ח.
- שריקי טוען כי לחברות אמריקאיות אין סיכוי לגייס כסף בישראל בשנתיים הקרובות.
- החברה תפרע את החוב באמצעות מימון חדש מבנק אמריקאי והלוואות מזנין.
- היזם מעוניין לצאת מהשוק הישראלי במוניטין טוב, עם תשלום מלא למחזיקים.
היזם הישראלי אמיר שריקי מודיע על סיום דרכו בשוק ההון המקומי, לאחר כשמונה חודשים בלבד מאז הנפקת איגרות חוב של חברתו, איה ניו יורק, בהיקף של 292 מיליון שקל. החברה מבקשת לבצע פירעון מיידי של איגרות החוב, וההחלטה בנושא תתקבל באספת מחזיקים שתתקיים בקרוב. הרקע למהלך הוא עימות בין החברה למחזיקים, שהחל בעקבות פרסום דוחות הרבעון השני, בהם התברר כי חברות בנות של איה התקשרו בהסכמים לשעבוד תקבולים עתידיים, למרות שהנכסים הללו כבר משועבדים למחזיקי איגרות החוב. שריקי טען כי לא היה מודע לכך, אך מחזיקים של 45% מהחוב מינו עורכי דין לייצגם בטענה להפרות מצד החברה.
שריקי החליט על פירעון מלא של איגרות החוב, למרות שהן נסחרות בשווי נמוך מערכן הנקוב. הוא ציין כי נפגש עם המחזיקים הגדולים, ילין לפידות ומיטב, ועם נאמן האג״ח, והגיע להסכמה על פירעון מוקדם. לחברה חמישה נכסים במנהטן, בשווי כולל של 137 מיליון דולר, שניים מהם משועבדים למחזיקי איגרות החוב. שריקי, יליד 1977, החל את דרכו כיזם נדל"ן בניו יורק בשנת 2007, והתמחה ברכישת נכסים, שיפורם והשכרתם במחיר גבוה. הוא הקים חברת קו-ליבינג, ובשנת 2014 החל לרכוש נכסים באופן פעיל, במטרה להגיע לחברה בשווי מיליארד דולר.
שריקי הסביר כי גיוס החוב בארץ נעשה מתוך אסטרטגיה לקבלת מימון זול והכרה מרשות ניירות ערך, אך טיימינג הגיוס היה בעייתי בשל אובדן האמון בשוק הישראלי בחברות BVI אמריקאיות, בעקבות פרשיות הונאה. הוא ציין כי לחברות אמריקאיות אין סיכוי לגייס כסף בישראל בשנתיים הקרובות, והרגיש שישנה "גזענות" כלפי חברות מסוג זה. את הפירעון המיידי יממן באמצעות גיוס של 100 מיליון דולר מבנק אמריקאי בריבית נמוכה, וכן באמצעות הלוואות מזנין. הוא הדגיש כי העדיף לצאת מהשוק הישראלי במוניטין טוב, עם תשלום מלא למחזיקים, וכי המו״מ ארך 40 דקות בלבד. שריקי התייחס גם לשעבוד נוסף שבוצע על נכסים, והסביר כי נבע מחוסר הבנה ותיקון מהיר, אך המחזיקים השתמשו בו כדי לייצר חשיפה שלילית לחברה. הוא הוסיף כי חברת "ליו בייס" תובעת את החברה על עמלה שלא שולמה, למרות שהחברה הציעה לשלם את הסכום המוסכם.
לקריאת המקור ב-Calcalistמוזכרים