אין זה משנה כלל אם הגיעה התרעה כללית או ממוקדת | אריה אלדד

פרופסור אריה אלדד טוען כי אין זה משנה אם התקבלו התרעות ממוקדות או כלליות לפני אירועי ה-7 באוקטובר, שכן ראש הממשלה בנימין נתניהו היה צריך לדעת על כוונות האויב במשך שנים. אלדד משווה את המצב הנוכחי לפרשת דבורה אלנברג ורחל הולצר, שניצלו מפולין ב-1942 וסיפרו על זוועות השואה, אך נתקלו בתגובה של "לא ידענו". זלמן שזר, לימים נשיא המדינה, זעם על כך וקבע כי "מי הרשה לנו לא לדעת?".

אלדד מתייחס לדיווחים האחרונים על אזהרות שקיבל נתניהו ממצרים ואיחוד האמירויות לפני המתקפה, וכן לאזהרות מצד גורמי מודיעין ישראלים כמו ראש השב״כ רונן בר, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ״ל הרצי הלוי. לטענתו, כל האזהרות הללו, בין אם התבססו על מודיעין או על שיקולים פוליטיים, היו בגדר "כסת"ח", שכן הגורמים המזהירים לא פעלו בכוננות מלאה, מה שמעיד על חוסר אמונה בסכנה מיידית. הוא מציין כי נתניהו אימץ את התפיסה שחמאס מורתע ומעוניין בהסדרה, תפיסה ששירתה את מטרותיו, כולל העדפת "שלום" עם סעודיה על פני פעולה בעזה.

המאמר סוקר את מדיניות "קניית השקט" מרצועת עזה באמצעות הטבות ומזומנים לחמאס, אותה נקט נתניהו לאורך שנים, בדומה לאריאל שרון שלא תיאם את ההתנתקות עם אבו מאזן, מתוך אמונה שחיזוק חמאס והחלשת הרשות ישרתו את האינטרסים של ישראל. אלדד מציין כי שרון, כמו גם אהוד אולמרט ואהוד ברק, הכשיר את הקרקע להשתלטות חמאס על הרצועה, וכי נתניהו המשיך במדיניות זו.

אלדד טוען כי "הקונספציה" בדבר "חמאס מורתע" אינה המצאה של נתניהו, אך הוא אחראי לאימוצה ללא ביקורת. הוא סוקר את שורשי הטעות ההיסטורית בהבנת הערבים, החל מבנימין זאב הרצל שהאמין באוטופיה של חיים משותפים, דרך מנהיגי היישוב בשנות המנדט שהאמינו שניתן לקנות את שיתוף הפעולה הערבי באמצעות קידמה כלכלית, ועד דוד בן גוריון שזיהה את התנועה הלאומית הערבית אך קיווה לפתרון דיפלומטי. לעומתם, זאב ז'בוטינסקי הבין כי נדרש כוח צבאי עוצמתי ("קיר הברזל") להבטחת קיומנו.

המאמר מסכם כי גם אידיאולוגיות כמו "אחוות עמים" של מפ"ם או האמונה של נתן ילין-מור כי הערבים הם קורבנות האימפריאליזם הבריטי, התעלמו מהמציאות. אלדד מדגיש כי מלחמות דת אינן מסתיימות במשא ומתן כלכלי או צבאי, שכן עבור חלק מהאויבים, השמדת ישראל היא ערך דתי ואידיאולוגי עליון, שלא ניתן למכור בדולרים או בזכויות אדם. לכן, ללא קשר לסוג ההתרעה, היה על ישראל לפעול נגד האויב במשך מאה השנים האחרונות.