כולם ידעו? טיסת הבלהות מדובאי והצ'יזבטים שהתחילו מיד אחריה | רון קופמן

המאמר דן באירוע טיסה של חברת פליי דובאי, שהייתה בדרכה לישראל וביצעה פניית פרסה ליד גבול סעודיה, וכיצד האירוע עורר גל של דיווחים והשערות, חלקם מוגזמים, בתקשורת וברשתות החברתיות. הכותב, רון קופמן, מבקר את הנטייה להגזמה ולהיסטריה סביב אירועים ביטחוניים, ומתייחס לטענות כי גורמי מודיעין ידעו מראש על אפשרות לפיגוע. הוא מציג את התגובות השונות של אנשים, החל מ"גנרלים" מזדמנים ועד פוליטיקאים, המנסים להשתלט על הנרטיב ולהפיק רווח פוליטי או אישי מהאירוע.

קופמן מתאר כיצד אנשים שונים, המכונים "גנרלים" בעלי ניסיון צבאי מוגבל, התיימרו לדעת הכל על המצב, תוך שהם מסתמכים על מקורות לא מאומתים ומפיצים מידע שגוי. הוא מבקר את התנהלותם של פוליטיקאים כמו יריב לוין, שניסה לקשור את האירוע לטרור ג'יהאדיסטי, ואת התבטאויותיהם של אחרים, המנסים להציג את עצמם כגיבורים או כבעלי ידע מודיעיני בלעדי. הכותב מדגיש את חשיבותה של תושייה אנושית, כפי שהפגינו ארבעה ישראלים וקברניט הודי שהצילו את המטוס, בניגוד לטענות על נס אלוהי או פעולות מודיעיניות.

בנוסף, המאמר נוגע בסוגיית הבטיחות בדרכים, ומביא דוגמה טרגית של נער שנפצע קשה בתאונת קורקינט חשמלי. הכותב מבקר את הממשלה על גביית מיסים מכלי רכב אלו מבלי לדרוש הסמכה לנהיגה בהם, מה שמוביל לתאונות קטלניות, במיוחד בקרב ילדים. הוא מסיים בהתייחסות לביקורת על התנהלות פוליטיקאים כמו נפתלי בנט ויאיר לפיד, ומדגיש את חשיבות הריסון בדיבור, במיוחד בתקופות של משבר.