יותר מדי ידיים על ההגה: מי אחראי על ביטחון הטיסות הזרות?
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- חוק חדש נועד להסדיר איסוף נתוני נוסעים וצוותי אוויר, אך לא מנע תקרית בטיסת פליי דובאי.
- שרת התחבורה טוענת שמשרדה אינו גוף מודיעיני ואחריות הביטחון מוטלת על גורמי הביטחון.
- חלוקת אחריות מודיעינית בין המוסד לטיסות זרות והשב"כ לטיסות ישראליות.
- הטייס המפגע טס בעבר לישראל ופרטיו היו ידועים לגורמים שונים.
- נשאלת השאלה מדוע אף גורם לא חיבר את הפרטים וזיהה את הסיכון.
- ישנם מספר גורמים, כולל חברת התעופה, שחלקם במחדל.
חוק חדש שנחקק באפריל 2023, "חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה", קבע כי רשות המסים תקבל מידע על נוסעים ואנשי צוות בחברות תעופה, ותשמור על סודיותו. בנוסף, הוחלט להקים שלוחה שתאפשר לגורמי ביטחון כמו המוסד, השב"כ והמשטרה לקבל את המידע, במטרה למנוע פשיעה ולא רק לחקור אותה לאחר מעשה.
על אף חקיקת החוק, אירוע ניסיון הריסוק של טיסת פליי דובאי האחרונה מעלה שאלות קשות לגבי אופן הטיפול בביטחון הטיסות הזרות. על פי דיווחים, הטייס המפגע טס בעבר לישראל ופרטיו היו ידועים לשב"כ ולמשרד התחבורה, וכן רשות המסים קיבלה מראש את רשימות צוותי הטיסה. הדבר מעלה את שאלת האחריות על אבחון ביטחוני של טיסות זרות, כאשר משרד התחבורה, על פי הגדרת תפקידו, אמור לקבוע, לפתח ולהכווין סדרי ביטחון לטיסות אלו, אך יכולותיו בתחום הביטחוני מוגבלות.
שרת התחבורה, מירי רגב, הבהירה כי משרדה אינו אחראי על בדיקות רקע של טייסים בטיסות זרות ואינו מחזיק בכלים מודיעיניים, שכן הוא אינו גוף ביטחוני או מודיעיני. לדבריה, האחריות לקביעת רמת האיום ולהנחיות הביטחוניות מוטלת על גורמי הביטחון והמל"ל, ומשרד התחבורה פועל בהתאם להנחיותיהם ומעביר את דרישות הביטחון לחברות התעופה. היא הדגישה כי במקרה של פליי דובאי, גורמי המודיעין הם שבדקו את הצוות, לא משרד התחבורה.
רגב הוסיפה כי חלוקת האחריות המודיעינית היא בין המוסד (לטיסות זרות) לשב"כ (לטיסות ישראליות וחכורות), וכי גורמי הביטחון הם שאמורים לקבוע את רמת האיום. עם זאת, נראה שבמקרה הספציפי של פליי דובאי, לא היה נדרש מידע מודיעיני חדש, אלא חיבור של פרטים ידועים: הטייס טס בעבר לישראל, הופסקו טיסותיו בעומאן בשל הקצנה דתית, ופרטיו הגיעו לרשות המסים. השאלה שנותרה פתוחה היא כיצד אף גורם, כולל המוסד, השב"כ והמשטרה, לא זיהה את הסיכון.
בנוסף, עולה תמיהה מדוע חברת פליי דובאי עצמה לא זיהתה את הקצנתו הדתית של הטייס ולא עמדה בהסכמים האוסרים על טייס עומאני לטוס לישראל. זאת, במיוחד לאור העובדה שבחודשים האחרונים, על פי הנחיית השב"כ, לא חלו טיסות של חברות ישראליות לאיחוד האמירויות בשל חששות ביטחוניים. נראה כי ישנם גורמים רבים, כולל חברת התעופה, משרד התחבורה וגורמי הביטחון ורשות המסים, שחלקם במחדל, והיעדר גורם אחד האחראי באופן ברור על מקרים כאלו מקשה על מניעתם.
לקריאת המקור ב-Globesמוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
