אסטרטגיית הפחד: כך נתניהו מנסה להשפיע על הבוחר המרכזי

ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, מסבירה כיצד קמפיין הבחירות הנוכחי של בנימין נתניהו משתמש באסטרטגיות פסיכולוגיות דומות לאלו ששימשו אותו ב-1996. מרגלית טוענת כי האסטרטגיה של נתניהו מתמקדת בהפחדת הבוחר המתנדנד, תוך התעלמות מהטיעונים על שחיתות שאינם משפיעים על מי שכבר החליט.

לדבריה, האופוזיציה נוטה לפעול בתוך "אקו-צ'מבר" ופונה לקהל שכבר משוכנע, בעוד שנתניהו, בעזרת יועצים כמו ארתור פינקלשטיין בעבר, מתמקד בבניית תפיסות ובהטמעת מסרים חוזרים, כמו "פרס יחלק את ירושלים" ב-1996. גם ב-2015, נתניהו השתמש בטקטיקה של הפצת מידע שנוי במחלוקת ("אפקט האמת המדומה") כדי להשפיע על התוצאות.

מרגלית מצביעה על כך שהשימוש בכינוי "שמאל" לתיאור הגוש המתנגד לנתניהו, למרות שהוא כולל דמויות כמו גדי איזנקוט, הוא תוצאה של בניית תפיסה ציבורית מכוונת. נתניהו, לטענתה, מנסה ליצור פחד מפני ממשלה שתלויה במפלגות ערביות, וזאת בניגוד לטיפול של האופוזיציה בנושאי שחיתות.

היא מסבירה כי שני פחדים מרכזיים מעסיקים את הציבור הישראלי כיום: ביטחון אישי ושוויון בנטל המילואים. בעוד שפחד ביטחוני משרת את נתניהו, הפחד מחוסר שוויון בנטל פועל נגדו, בשל תלותו במפלגות החרדיות. גדי איזנקוט, לדבריה, זיהה זאת והציב דרישה לשירות צבאי או אזרחי כחלק מהסכמותיו.

מרגלית מסכמת כי הבחירות יוכרעו על ידי הפחד הדומיננטי שישפיע על הבוחר המתנדנד ברגע האמת. היא מעריכה כי נתניהו מצליח להציג את המפלגות הערביות כאיום ביטחוני, בעוד שהאופוזיציה ממשיכה להתמקד בשחיתות, מה שפועל בעיקר בתוך המחנות הפוליטיים הקיימים.