הטריק שעבד על שמעון פרס ב-1996 מופעל עכשיו במדויק על גדי איזנקוט | ד"ר לירז מרגלית

ד"ר לירז מרגלית, חוקרת, טוענת כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מיישם כעת אסטרטגיה פוליטית דומה לזו ששימשה את מפלגת הליכוד ב-1996, אז הובס שמעון פרס. האסטרטגיה מתבססת על זיהוי פלח מצומצם של מתנדנדים, הגדרת היריב לפני שהוא מספיק להגדיר את עצמו, וחזרה על מסר אחד עד שהוא נתפס כאמת מוחלטת, תופעה המכונה "אפקט האמת המדומה". מרגלית מציינת כי נתניהו פועל באופן שיטתי להגדרת גדי איזנקוט והמחנה הפוליטי שלו כ"שמאל", תוך הדגשת תלותם במפלגות ערביות, כדי לעורר פחד בקרב מצביעים מתנדנדים.

מרגלית מסבירה כי בעוד שהשמאל מתמקד בהצגת פרשות שונות נגד נתניהו, דבר שמשפיע בעיקר על מי שכבר משוכנע, נתניהו מצליח לעצב תודעה באמצעות חזרה על מסרים. היא מדגימה זאת באמצעות דברי נתניהו על איזנקוט, יאיר גולן, המפלגות הערביות והצורך ב"ליכוד גדול", וכן באמצעות סרטון הבחירות מ-2015 על מצביעים ערבים. לטענתה, נתניהו מנצל את שני הפחדים המרכזיים בציבור כיום, ביטחון ושוויון בנטל, כאשר הפחד הביטחוני משרת אותו, בעוד שהפחד מאי-שוויון בנטל פועל נגדו בשל תלותו במפלגות החרדיות.

החוקרת מוסיפה כי כעס הוא רגש פוליטי יעיל, אך פחד, המעורר חוסר ודאות, מוביל לבחירה במוכר. נתניהו מעוניין שהציבור יפחד מהלא נודע, בעוד שאיזנקוט מנסה לנצל את תחושת העוול בנוגע לשוויון בנטל, כפי שמשתקף גם במפלגת "המילואימניקים" בסקרים. איזנקוט אף הציב תנאי לשותפיו בנוגע לשירות צבאי או אזרחי, בניסיון להתמודד עם תחושת העוול הזו.