"הדמוקרטיה המתגוננת" הדואלית: 7 באוקטובר שינה את כללי הפסילה לבחירות | משה כהן-אליה
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- בית המשפט העליון מחזיק בסמכות לפסול מועמדים ורשימות בבחירות מכוח "הדמוקרטיה המתגוננת".
- הפסילה הראשונה של רשימה הייתה ב-1965 בשל שלילת קיום המדינה.
- ב-1985 תוקן החוק להענקת סמכות לוועדת הבחירות לפסול רשימות גזעניות או כאלו השוללות את אופי המדינה.
- אירועי ה-7 באוקטובר יצרו קונצנזוס בבית המשפט בנוגע לפסילת מועמדים.
- פסילת מועמד בגין פרסום בודד נחשבת לאירוע חריג המחייב פיתוח דוקטרינה משפטית.
מאז הקמת המדינה, בית המשפט העליון מחזיק בסמכות לפסול מועמדים ורשימות מהתמודדות בבחירות, מכוח דוקטרינה משפטית המכונה "הדמוקרטיה המתגוננת". הפעם הראשונה שבה נפסלה רשימה הייתה בשנת 1965, כאשר בית המשפט אישר את פסילת רשימת הסוציאליסטים בשל שלילת קיומה של מדינת ישראל. בשנת 1985, בעקבות כניסת מאיר כהנא לכנסת וקידום חוקים גזעניים, תוקן חוק יסוד: הכנסת והוענקה סמכות לוועדת הבחירות לפסול רשימות השוללות את האופי היהודי והדמוקרטי או מסיתות לגזענות. בעקבות התיקון, ב-1988 אושרה פסילת רשימת "כך", אך לא אושרה פסילת רשימה אחרת למרות דמיון אידיאולוגי. בית המשפט המשיך לאשר פסילות של רשימות גזעניות, כמו "כך" ו"כהנא חי" ב-1992, וכן רשימה בבחירות לרשות המקומית בנצרת עילית על רקע קמפיין גזעני. השופט יצחק עמית ציין כי אירועי ה-7 באוקטובר יצרו קונצנזוס בבית המשפט בנוגע לפסילת מועמדים, וכי פסילת מועמד בגין פרסום בודד היא אירוע חריג המחייב פיתוח של הדוקטרינה המשפטית הקיימת. הוא הוסיף כי כדמוקרט, היה מעדיף העמדה פלילית של מועמדים שהתבטאו באופן גזעני או תומך בטרור, ולא מנגנון של פסילה על ידי אליטות יוריסטוקרטיות.
לקריאת המקור ב-Maarivמוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
