ארה"ב שוקלת סנקציות נגד ישראל: תלוי בתוצאות הבחירות

יחסיה של ישראל עם ארצות הברית צפויים להישאר ללא שינוי משמעותי עד להקמת ממשלה חדשה בישראל, אך לאחר מכן, הרכב הקואליציה העתידית עשוי להשפיע רבות על המדיניות האמריקאית. כך עולה מניתוח של הכתב הפוליטי של Ynet, איטמר אייכנר. מקורות המקורבים ליחסים עם וושינגטון טוענים כי אם הקואליציה הנוכחית תשמור על כוחה, המדיניות האמריקאית כלפי ישראל עלולה להחמיר, ואף להגיע לכדי הטלת סנקציות. בנוסף, לאחר הבחירות האמריקאיות, ישראל עלולה להתמודד עם תקופה מורכבת, שכן ירידה בתמיכה בישראל בדעת הקהל האמריקאית עלולה להתורגם להחלטות פוליטיות קונקרטיות. "יהודה ושומרון הם כיום נקודת תורפה של ישראל בוושינגטון", צוטט אחד המקורות, שהוסיף כי ישנה מורת רוח אמריקאית מהאלימות מצד מתנחלים, וכי יוזמות שונות נגד ההתנחלויות ומתנחלים מקודמות בקונגרס.

בינתיים, בית הנבחרים האמריקאי דן במספר יוזמות. ב-1 באוקטובר, שישה דמוקרטים הגישו את הצעת החוק "Stop the Settlements Act", הקוראת להטלת סנקציות על כל גורם המעורב בהקמת התנחלויות חדשות, הרחבתן, או בנייה באזור E1. הסנקציות המוצעות כוללות הקפאת נכסים, ביטול ויזות ואיסור כניסה לארה"ב. ההצעה, שנתמכת על ידי 40 חברי קונגרס דמוקרטים, עשויה להשפיע גם על שרים ישראלים ואף על ראש הממשלה. עם זאת, ההערכה היא שההצעה לא תעבור בקונגרס הנוכחי בשל הרוב הרפובליקני וממשל טראמפ, אך יוזמיה מכוונים לקונגרס הבא. גורם בכיר במפלגה הדמוקרטית ציין כי "היכולת של הנהגת הדמוקרטים לחסום זאת תלויה לחלוטין בבחירות בישראל. אם אותה קואליציה תחזור לשלטון, הצעות אלו יעברו בקונגרס".

במקביל, בסנאט נדחתה הצעה של הסנאטור הדמוקרטי כריס ואן הולן ברוב של 51 מול 48. ההצעה דרשה מהמחלקה למדיניות חוץ להגיש דוח על מותם של אמריקאים מידי מתנחלים או כוחות ביטחון ישראלים מאז 2022, וכן על מעצר ילדים פלסטינים. אי הגשת הדוח הייתה אמורה להביא להשעיית חלק מהסיוע הצבאי האמריקאי לישראל. ד"ר קובי ברדה, מומחה לענייני ארה"ב, הביע חשש מ"טבח דמים" אפשרי לאחר הבחירות האמריקאיות. גורם נוסף המשפיע על המדיניות האמריקאית הוא הגנרל שון סלין, האחראי על התיאום הביטחוני ביהודה ושומרון, המדווח על "אנרכיה" ואי-שליטה מצד צה"ל והמשטרה. בישראל טוענים כי המידע המועבר לארה"ב הוא חד-צדדי ומשקף את הנרטיב הפלסטיני.

מקורות נוספים מצביעים על חוסר שביעות רצון אמריקאי מהממשלה הישראלית בנוגע למצב ביהודה ושומרון, וכי השגריר האמריקאי בישראל, מייק האקאבי, אינו בהכרח משקף את עמדות הממשל. כמו כן, ארה"ב לא גינתה את הסנקציות שהטילה בריטניה ו-12 מדינות נוספות על ההתנחלויות, ואף לא את האשמותיו של שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, על "טיהור אתני". היעדר התמיכה האמריקאית נתפס כ"סטירת לחי" לישראל.

בנוסף, נבחנת האפשרות להטלת צעדים אמריקאיים נגד יחידות צה"ל או קצינים שהיו מעורבים במקרים של אלימות נגד פלסטינים. בעבר, ממשל ביידן שקל צעדים נגד גדוד "נצח יהודה", אך חזר בו לאחר לחץ ישראלי. אפשרות נוספת היא הגבלת השימוש בנשק אמריקאי על ידי יחידות מסוימות או באזורים מסוימים. כמו כן, נשקלת האפשרות לכלול קציני צה"ל או משטרה ברשימת גורמים שאיתם הרשויות האמריקאיות יפסיקו ליצור קשר בשל מעורבותם או חשד למעורבותם באלימות מתנחלים. "זה לא בהכרח יקרה, אבל האפשרות קיימת", צוטט מקור, והוסיף כי המצב בקונגרס "הרבה יותר חמור".