השבעה באוקטובר

ביום שבת, 7 באוקטובר 2023, פתח חמאס במתקפת טרור חסרת תקדים על ישראל, שהחלה בשעה 06:29 בירי רקטות נרחב מרצועת עזה. במקביל, אלפי מחבלים פרצו את הגדר ב־114 נקודות וחדרו ליישובים ולבסיסים בדרום הארץ, תוך שהם משתלטים על חלקים מהעוטף. המתקפה התפרסה על פני למעלה מ־30 זירות, כולל יישובים, ערים, בסיסים, צמתים ומתחם מסיבת נובה ליד רעים.

על פי הערכות צה"ל, כ־6,000 עזתים חצו את הגבול, מתוכם כ־3,800 מחבלים מארגון נוח'בה. המתקפה גבתה את חייהם של כ־1,200 בני אדם, ביניהם 329 חיילי צה"ל, 58 שוטרים ולוחמי מג"ב, וכן מאות אזרחים. בנוסף, 251 בני אדם נחטפו לרצועת עזה. אירועים קשים במיוחד התרחשו במסיבת נובה, שם נרצחו 378 משתתפים, ובקיבוץ בארי, שם נהרגו 101 אזרחים.

המתקפה, שתוכננה במשך שנים ונקראה בחמאס "חומת יריחו", נועדה בין היתר לבלום את הסכם הנורמליזציה המתגבש בין ישראל לסעודיה. חמאס נקט בהונאה אסטרטגית במשך תקופה ארוכה, תוך הצגת רצון לרגיעה ופיתוח כלכלי, בעודו מתכונן למתקפה. למרות התרעות מודיעיניות רבות, המערכת המדינית והצבאית לא העריכה נכונה את המצב, והפער בין עוצמת המתקפה למידת ההפתעה הישראלית נותר אחד ההיבטים המטלטלים של האירוע.

הפשעים שבוצעו במהלך המתקפה, כפי שדווחו על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי, כללו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, כגון טבח המוני, התעללות פיזית ומינית, ביזוי גופות וביזה. המחבלים תיעדו את מעשיהם והפיצו אותם ברשתות החברתיות. למרות גבורה יוצאת דופן של כוחות הביטחון והאזרחים, נותרו שאלות פתוחות בנוגע לכשלים שהובילו לאסון, והצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינתם.

שלוש שנים לאחר הטבח, טרם הוקמה ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את הכשלים שהובילו לאירועי השבעה באוקטובר. השבר הגדול שנפער באמון הציבור במנהיגיו הוא מורשת קשה נוספת של אותו יום. הנתונים המדויקים של ההרוגים והחטופים עברו תיקונים לאורך זמן, אך התמונה הכללית מצביעה על אירוע טרור חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל.