למה רוקדים עם ספר התורה?

הרב פרופ' יצחק כהן מסביר את משמעות הריקוד עם ספר התורה בשמחת תורה, ומדגיש כי הוא מבטא את הקשר העמוק של האדם לבוראו. לדבריו, הריקוד עם ספר התורה, המכיל איסורים ומגבלות, אינו נובע מהבנה מלאה של כל המצוות, אלא מקבלתם כפי שהם, בדומה לקבלת "נעשה ונשמע". הרב כהן משתמש במשל על עבד שרוקד עם ספר החוקים של המלך, כדי להמחיש כיצד שמחה זו משנה את יחסו של הקב"ה לעם ישראל לאחר ימי הדין.

כהן מסביר כי המצוות אינן רק מערכת של הוראות, אלא כלים לרומם את האדם ולחברו לבוראו. הוא מביא סיפור על אדם שהתלונן על תפילותיו שלא נענו, ומשיב לו כי החיבור לבורא והתפילה הם העיקר, והקשיים באים לחזק קשר זה. במצבי מצוקה, התפילה הופכת מקשר שגרתי לקשר קיומי המעניק חוסן.

בספרו החדש "התנערי מעפר קומי", שיצא לאור בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, מרחיב הרב כהן על התמודדות עם אתגרי התקופה דרך פרשיות השבוע והמועדים. הוא מתייחס לעדויות של חטופים ששבו, כמו עומר שם טוב ואליה כהן, שסיפרו על תחושת קרבה עזה לבורא בתקופת השבי. כהן מדגיש כי האמונה היא בחירה מודעת, והריקוד עם ספר התורה הוא ביטוי עוצמתי לשמחה הנובעת מהקשר עם בורא עולם, ולא רק מקיום טכני של מצווה. השמחה, לדידו, הופכת את קיום המצווה מציות בלבד לביטוי של אהבה ושייכות.