מנסור עבאס בעברית ומנסור עבאס בערבית הם שני אנשים שונים

המאמר מציג טענה מרכזית כי חבר הכנסת מנסור עבאס נוקט בגישה כפולה, כאשר הוא מדבר באופן אחד בעברית לקהל יהודי ובאופן אחר בערבית לקהל ערבי, וכי הדברים שאמר בערבית חושפים עמדות קיצוניות יותר. הדבר בא לידי ביטוי, לטענת המאמר, באירועים שהתרחשו בלוד במהלך "שומר החומות", שם נהרג מוסא חסונה. בעוד שבעברית הסביר עבאס כי ערכי האסלאם אוסרים פגיעה במקומות קדושים וגייס כספים לשיקום בית כנסת שנשרף, בערבית נשא דברי שבח והספד למנוח חסונה, אותו הציג כמי שהגן על ענייני העם הפלסטיני.

המאמר מפרט שורה של התבטאויות ופעולות של מנסור עבאס לאורך השנים, אשר לטענתו מעידות על תמיכה בטרור ובהתנגדות למדינת ישראל. בין היתר מוזכרים דבריו על "האויב החומס את אדמתנו", תמיכתו באסירים ביטחוניים, השתתפותו בכנסים לקדום אחדות פלסטינית, תפילתו לשלום פעיל ג'יהאד אסלאמי, התנגדותו ל"גזילת אדמות ופשעים של התנועה הציונית", וכינוי הציונות כ"הבטחה מקוללת". כמו כן, מוזכר כי עבאס שיבח את פעילי משט המרמרה וכינה את ממשלת ישראל "פושעים אמיתיים", וכן שיבח תושבת כפר קאסם שהייתה מעורבת בהתפרעויות בהר הבית.

המאמר מבקר בחריפות את ההצגה של עבאס כדמות מתונה ופרגמטית, ומדגיש את הקשרים של מפלגתו, רע"מ, עם ארגוני טרור כמו חמאס. הוא מציין כי אנשי רע"מ קיימו קשרים שוטפים עם בכירים בחמאס, כולל כאלה שהצדיקו את הטבח ב-7 באוקטובר. המאמר מותח ביקורת על חברי כנסת יהודים, כמו יואב סגלוביץ', המשתפים פעולה עם רע"מ, וטוען כי הדבר מהווה "עצימת עיניים מול כל מה שקרה כאן".

בנוסף, המאמר מתייחס לדבריו של עבאס בראיון לחדשות 12, שם הסביר מדוע אינו מגדיר את חמאס כארגון טרור, מחשש להיכנס ל"מערבולת" שתציג אותו כאויב העם. המאמר מסיים בטענה כי כל דיון על שותפות עם רע"מ חייב להתבסס על העובדות הללו, וכי חבירה אליהם לאחר אירועי 7 באוקטובר היא התעלמות מהמציאות.