פרשת וזאת הברכה: אולי כמו הר נבו
המאמר דן בפרשת 'וזאת הברכה' ובמוטיב 'הר נבו' כסמל לחלומות שלא התגשמו, תוך השוואה בין מותו של משה רבנו, שיר של רחל המשוררת, ואובדן החיים במתקפת ה-7 באוקטובר. הוא מקשר זאת לשורשים הציוניים, כפי שבאו לידי ביטוי בהגותו של משה הס, ומדגיש את המשכיות החלום היהודי-ציוני.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- פרשת 'וזאת הברכה' ומותו של משה על הר נבו מסמלים חלומות שלא התגשמו.
- שירה של רחל המשוררת 'מנגד' משקף את תחושת 'עצב נבו' של חלום נגדע.
- המאמר מקשר את 'עצב נבו' לאובדן החיים במתקפת ה-7 באוקטובר.
- הוגים ציוניים כמו משה הס חלמו על מדינה שלא זכו לראותה.
- החלום הציוני ממשיך להתגשם דרך הדורות.
- התחלת קריאת ספר בראשית מזמנת התבוננות על שורשי הרעיון הציוני.
עם סיום קריאת התורה בחג שמחת תורה, מתחילים יהודים ברחבי העולם את קריאת ספר בראשית. פרשת 'וזאת הברכה', המסיימת את חמשת חומשי התורה, מציגה תחושת כאב לצד החגיגיות, כפי שמתבטאת בסיפור פרידתו של משה רבנו מהעם ומותו על הר נבו, לאחר שצפה בארץ המובטחת אך לא נכנס אליה. במקביל, העם נפרד ממשה, מקבל את ברכותיו ומתכונן לכבוש את הארץ, בעוד יהושע בן נון מספידו ומכיר בגדולתו.
השיר 'מנגד' של רחל המשוררת, שנכתב כשנה לפני מותה ממחלת השחפת, מתכתב עם מוטיב 'הר נבו' כסמל לחלום שנגדע ולא מומש. השיר מתאר את נקודת המבט שבה ניתן לראות את מלוא הפוטנציאל אך לא להגיע אליו, ומבטא את האמת האנושית על סופיות החיים ועל תוכניות שלא יתגשמו. רחל, שמתה בגיל 39, מדמה את המוות כקטיעה פתאומית של החיים, גם כשהם עשירים ומלאי תקוות.
המאמר מקשר את תחושת 'עצב נבו' לאובדן החיים במתקפת ה-7 באוקטובר, שבה נהרגו למעלה מאלף בני אדם, ובהמשך המלחמה עלו הנספים לאלפיים. רבים מההרוגים, צעירים שלא הספיקו לממש את חלומותיהם, מתוארים כמי ש'ארץ רבה' שלהם נפרשת הרחק מעבר להישג ידם. השיר של רחל מדגיש כי גם בתוך הציפייה והתקווה טמונה האפשרות של אובדן, 'עצב נבו' שעלול לכבות את התקווה.
הפרשה, למרות סופה של משה, נפתחת בברכותיו לעתיד העם, בדומה לברכות יעקב לבניו, מתוך רצון שהמפעל החיים ימשיך. המאמר מזכיר את 'חלקת נבו' בבית הקברות כנרת, על שם פרשת מותו של משה, שבה קבורים מנהיגי תנועת העבודה. בין היתר מוזכר משה הס, הוגה דעות ציוני-סוציאליסטי שכתב את 'רומא וירושלים' עוד לפני הרצל, וחלומותיו החלו להתגשם רק שנים רבות לאחר מותו.
עם תחילת קריאת ספר בראשית, ישנה הזדמנות להכיר בשורשים הציוניים והרעיוניים של הרעיון היהודי-ציוני, שהתפתחו במשך הדורות. אלו שהצמיחו שורשים אלו, כפי הנראה, ליווה אותם 'עצב נבו' של חלום שלא זכו לראות במלוא התגשמותו, אך חלומם מתגשם דרך אלו החיים כיום בארץ ישראל.
מוזכרים