סוכני בינה מלאכותית פענחו את סודה של סוכה בוורשה האנטישמית לפני השואה

איש הייטק ישראלי, אלון גילדוני, השתמש בסוכני בינה מלאכותית כדי לפענח את סיפורה של סוכה קטנה שצולמה במרפסת בוורשה בשנת 1937. הידיעה המקורית, שפורסמה בעיתון פולני אנטישמי, תיארה את המאבק ביהודים ואת הצורך ב"פולניזציה" של הכלכלה. גילדוני, המתעניין בגנאלוגיה, קיבל את התמונה והידיעה מחוקר בשם אדם קורן, והחליט לאתר את בעלי הסוכה וצאצאיהם.

באמצעות מערכת סוכני בינה מלאכותית שפיתח, גילדוני סרק ארכיונים דיגיטליים של ורשה. הוא זיהה את בעל הבניין כיהודי אמיד בשם מנחם מנדל ליפשטדט, שנספה בטרבלינקה. לאחר מכן, באמצעות 17 סוכני בינה מלאכותית, הוא סרק אלפי רשומות וזיהה את בעלי הסוכה כלוזר ושרה פיינזילבר. הסוכנים הסיקו זאת על סמך גודל הסוכה וההנחה שהמשפחה הייתה אדוקה.

גילדוני גילה כי לוזר ושרה פיינזילבר נרצחו בכיכר השילוחים בוורשה בשנת 1943. שתי בנותיהם, איטה ורבקה, נרצחו במיידנק שנה לאחר מכן. רוב בני המשפחה נספו בשואה, אך שתי בנות, רוזה וזושיה, שרדו והקימו משפחות בירושלים ובבוסטון.

לאחר שפרסם את הסיפור בפייסבוק, גילדוני יצר קשר עם שרה רוזנבלום, נכדתו של לוזר ושרה פיינזילבר, המתגוררת בישראל. רוזנבלום סיפרה על ההתרגשות והבכי של המשפחה, שחלק מבניה מתגוררים במקסיקו, ארה"ב וישראל. היא שלחה לגילדוני תמונה של סבה וסבתה, והוסיפה כי סיפורם מעורר געגועים והבנה לגבי חשיבות הדבקות בזהות ובחגים גם בתקופות קשות.

גילדוני הדגיש את חשיבות איתור סיפורים עלומים מימי השואה, שכן הדורות הבאים עלולים לשכוח אותם. הוא ציין כי למרות שהאנטישמיות נמשכת גם כיום, סיפור משפחת פיינזילבר מדגיש את חשיבות האמונה והחיבור לשורשים.