גם למערכת המשפט היתה קונספציה. עכשיו היא חוזרת אלינו כבומרנג
תומצת מתוך Israel Hayom על ידי baba
בית הדין הבינלאומי בהאג צפוי לפרסם פסק דין בתיק גמביה נגד מיאנמר, שעשוי לשנות את הדין הבינלאומי בנוגע להוכחת כוונה לרצח עם. שינוי זה, המקודם על ידי גורמים שונים, עלול לפגוע בישראל ובדמוקרטיות אחרות, למרות המאמצים המשפטיים שנעשו להגן עליהן.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- פסק דין צפוי בהאג עלול לשנות את הדין הבינלאומי בנוגע להוכחת כוונה לרצח עם.
- התביעה בתיק מיאנמר מבקשת לאמץ מבחן "הוליסטי" להוכחת כוונה, במקום מבחן הוכחה מפורשת.
- שינוי זה עלול להתעלם מהקשר האירועים ולהתמקד רק בתוצאה הסופית.
- המאמר משווה את המצב הנוכחי למצבם של יהודי גרמניה ב-1933, שתלו תקוות במשפט שהתבדו.
- ההגנה המשפטית של ישראל, למרות השקעה רבה, לא מנעה תביעות בינלאומיות.
- ישראל צריכה לפעול מתוך זהירות ולא מתוך אשליה של חסינות משפטית.
בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג צפוי לפרסם פסק דין בתיק גמביה נגד מיאנמר, העוסק בשאלת הוכחת הכוונה לרצח עם, שעשוי למוטט את התפיסה המשפטית הישראלית שלפיה הקפדה על המשפט הבינלאומי תבטיח הגנה. תפיסה זו, בדומה לאמונות קודמות לגבי הכסף הקטארי, המכשול, והחיישנים, קרסה לאחר אירועי ה-7 באוקטובר.
התביעה בתיק מיאנמר דורשת מבית הדין לאמץ מבחן "הוליסטי" להוכחת כוונה לרצח עם, במקום המבחן הקיים הדורש הוכחת כוונה מפורשת או הסקה ברורה מדפוס התנהגות. שופטת אד-הוק מטעם גמביה, נבי פילאי, שבעבר עמדה בראש ועדת חקירה של האו"ם שקבעה שישראל מבצעת רצח עם בעזה, דוחפת לשינוי זה. שינוי כזה, כך נטען, יתעלם מהקשר האירועים, מהכוונה המקורית ומהמאמצים למזער פגיעה באזרחים, ויתמקד רק בתוצאה הסופית.
המאמר טוען כי שינוי זה, המכונה "הסטת כוונה להתנהלות", אינו מקרי ונועד לאפשר תביעות נגד ישראל, כאשר מיאנמר משמשת כ"מעבדה" והמקרה הישראלי יהיה "שדה הניסוי". הדבר מושווה למצבם של יהודי גרמניה ב-1933, שתלו תקוות במערכת המשפט אך אלו התבדו. גם בישראל, למרות השקעה משפטית עצומה בצה"ל, התברר כי ה"אפוד המשפטי" לא מנע תביעות בינלאומיות.
הכותב מצביע על חוסר הסימטריה בבית הדין הבינלאומי, שאינו יכול להוציא צווים נגד ארגוני טרור כמו חמאס, ועל הסכנה הנשקפת לדמוקרטיות משומרות חוק מיכולת התביעה בבתי משפט מקומיים מכוח "סמכות שיפוט אוניברסלית". פרופסורים למשפט מזהירים כי הנמכת רף ההגדרה של רצח עם תערער את יכולתן של דמוקרטיות לנהל מלחמה בטרור.
המאמר מסיים בכך שהתקווה שהמשפט הבינלאומי יגן על ישראל התבדתה, בדומה לתקוות היהודים בעבר. טוהר הנשק הוא חובה פנימית, וההגנה המשפטית צריכה להיעשות מתוך זהירות ולא מתוך אשליה של חסינות, כדי לשמור על ישראל ראויה לניצחון.
מוזכרים