להעיר את רה"מ: הקונספציה שקרסה בעזה משוכפלת כעת בגולן

שלוש שנים לאחר אירועי 7 באוקטובר, ישראל עדיין מתמודדת עם השאלות לגבי האחריות לכשל, אך במקביל נראה כי קונספציה שגויה דומה לזו שקרסה בעזה מתפתחת כעת בגולן. בעזה, הקונספציה התבססה על ההנחה שחמאס מורתע ולא יתקוף, וכי אמצעי ההגנה הישראליים יעילים דיים. ההערכה השגויה הזו, שהתעלמה מאזהרותיו של מנהיג חמאס סינוואר, הובילה לכך שישראל נאלצה להגיב מנקודת חולשה.

כעת, נטען כי בגולן נבנית קונספציה מדינית דומה, המבוססת על עיוורון לגבי כוונותיו של נשיא סוריה, אחמד א-שרע. ההנחה היא ששיקום סוריה ימנע לחץ בינלאומי על ישראל בנוגע לגולן, וכי ההכרה האמריקנית בריבונות ישראל בגולן מהווה הגנה מספקת. אולם, התבטאויות אחרונות של א-שרע, לפיהן הגולן יישאר שטח סורי, מצביעות על כך שישראל אינה מעריכה נכונה את הסיכון ללחץ מדיני עתידי.

המאמר קורא לישראל לאמץ מדיניות פרואקטיבית, בדומה ליוזמות בשדה הקרב, גם בזירה המדינית. במקום להמתין ללחץ סורי, על ישראל להפעיל לחץ משתק על סוריה, במיוחד כשהיא חלשה ותלויה בסיוע מערבי. הדבר כולל פעולה מדינית אגרסיבית, הרחבת ההתיישבות והשקעה בתשתיות בגולן, וניהול קמפיין מדיני להרחבת ההכרה בריבונות הישראלית. ההכרה האמריקנית היא הישג חשוב, אך אינה מספיקה ללא מאמץ מתמשך.

הכותב מדגיש את הצורך בבניית תשתית שתאפשר לישראל לעמוד בלחץ עתידי, הן מבחינה דמוגרפית וכלכלית בגולן והן מבחינה מדינית. ללא פעולה יזומה, ישראל עלולה למצוא את עצמה במצב דומה לזה של 7 באוקטובר, אך בזירה המדינית, ללא יכולת לגייס שותפים בינלאומיים או לבסס הסכמה לאומית במהירות הנדרשת.