מפלצת פלדה: המספרים המטורפים של צבא מצרים

צבא מצרים נחשב לכוח הצבאי המשמעותי ביותר בעולם הערבי, ומדורג במקום ה-19 בעולם, כך על פי נתוני Global Firepower לשנת 2026. הכוח הצבאי מונה למעלה מ-1.2 מיליון חיילים בשירות פעיל ומילואים, הכוללים כ-438,500 חיילי סדיר, 479,000 אנשי מילואים ו-300,000 אנשי כוחות ביטחון פנים. בזירה היבשתית, מצרים מחזיקה בכ-3,620 טנקים, חלקם מבוססים על ייצור מקומי של טנקי M1A1 Abrams, בנוסף לאלפי כלי רכב משוריינים ואלפי קני ארטילריה.

בזרוע הימית, בולטות שתי נושאות מסוקים מסדרת Mistral, המהוות נכס אסטרטגי ייחודי באפריקה ובמזרח התיכון, המאפשרות יכולות נחיתה והשלכת כוח רחבות היקף. חיל האוויר המצרי מפעיל כ-1,088 כלי טיס, הכוללים מגוון מטוסים אמריקאיים (F-16), צרפתיים (Rafale, Mirage) ורוסיים (MiG-29M). שילוב זה, למרות שהוא מקנה גמישות מבצעית, יוצר אתגרים משמעותיים בתחזוקה ואחזקה של מערכות ממקורות שונים.

למרות העוצמה הכמותית, הצבא המצרי מתמודד עם אתגרים לוגיסטיים ותחזוקתיים. המרחק הגאוגרפי והקשיים הלוגיסטיים מגבילים את יכולת פריסת הכוח למרחקים גדולים, כפי שבא לידי ביטוי במקרה של סכר הנילוס באתיופיה, שם המרחק והמורכבות הלוגיסטית הופכים פעולה צבאית לבלתי מעשית. בנוסף, התחזוקה של ציוד צבאי מגוון ממקורות שונים דורשת מערך מורכב ויקר, ומעלה שאלות לגבי יכולת תפעולו המלא בתרחיש מלחמתי.

בשנים האחרונות, מצרים מעמיקה את קשריה הצבאיים עם מעצמות שונות. תרגילים משותפים עם סין, שכללו נחיתה של מטוסי קרב מתקדמים בשטח מצרים, מעוררים דאגה בישראל ובארצות הברית. מערכת הביטחון הישראלית פועלת לשכנע את ארצות הברית לאשר מכירת מטוסי F-15 מתקדמים למצרים, במטרה למנוע נוכחות צבאית סינית קבועה בגבול ישראל. בנוסף, מצרים מקיימת תרגילים צבאיים משותפים עם טורקיה, למרות המתיחות הדיפלומטית, המעידים על רצון לשמר ערוצי תקשורת צבאיים.