העיניים אל הקלפי: כך הפכו הבחירות בישראל לדרמה הכי גדולה בעולם הערבי

הבחירות הקרבות בישראל מושכות תשומת לב חסרת תקדים בעולם הערבי, מעבר לעניין המקומי הרגיל. כלי תקשורת ערביים עוקבים באדיקות אחר הסקרים וההתפתחויות הפוליטיות, מנתחים לעומק את הדמויות והזרמים השונים, ומבינים את ההשפעה הפוטנציאלית של תוצאות הבחירות על עתיד המזרח התיכון כולו. ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין, מציין כי הסיקור הערבי הוא ממוקד ומעמיק, וכולל ניתוחים של הבדלים אידיאולוגיים ופרופילים של מועמדים, כפי שבא לידי ביטוי בגיליון מיוחד של העיתון הסעודי "אל-מג'לה".

התחושה הרווחת בעולם הערבי היא שהממשלה הנוכחית בישראל יצאה מאיזון אסטרטגי, וקיים חשש מפני סיפוח זוחל של יהודה ושומרון או פתרונות שיכפו על מדינות שכנות. הצהרות על עידוד הגירה מרצון מעזה או מהגדה נתפסות כ"דגל אדום", והשיח המשיחי של גורמים מסוימים מעורר חשש מהפיכת הסכסוך למלחמת דת. עם זאת, גם בקרב גורמים אלו, ישנה הבנה שהשינוי הצפוי אינו מהפכה אידיאולוגית, אלא שינוי בסגנון הניהול, כפי שמיוצג על ידי דמויות כמו גדי איזנקוט, הנתפס כמי שגדל בבית ימני-מסורתי.

קיים חשש גובר מפני "הפתעה" ביטחונית לפני הבחירות, כאשר דברי ראש הממשלה נתניהו על איום ערבי מתפרשים כהכנה למהלך צבאי יזום. התקשורת הערבית עוקבת אחר העימותים הפנימיים בישראל ודבריו של יאיר לפיד על היעדר מודיעין ממשי, ומעלה שאלות לגבי מיקום אפשרי של הרפתקה צבאית, ביהודה ושומרון, בעזה, או מול איראן.

הפוליטיקה של הערבים אזרחי ישראל, ובפרט שילובו של מנסור עבאס בממשלה, נתפסים כחידה. בעוד הימין הישראלי מאשים אותו בהונאה, בעולם הערבי מתקשים להבין כיצד מנהיג איסלאמי משתלב בממסד הציוני. ביום הבחירות, מיליוני צופים בעולם הערבי יעקבו אחר התוצאות, מתוך הבנה שהבחירות בישראל הן אירוע המשפיע ישירות על חייהם.