העליון אישר לפרסם את שמו של קמ"ן אוגדת עזה ב־7 באוקטובר, אריה עמידרור

בית המשפט העליון התיר היום (חמישי) לפרסם את שמו של קצין המודיעין באוגדת עזה ב-7 באוקטובר, סא"ל אריה עמידרור. נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה את ערעורו של עמידרור, בנו של ראש המל"ל לשעבר יעקב עמידרור, וקבע כי קיים אינטרס ציבורי מובהק בפרסום שמו בשל תפקידו באוגדה בזמן המתקפה והכוונה להדיחו מהצבא בעקבות טענות לכשל מקצועי. עמית ציין כי עמידרור אינו קצין המודיעין היחיד ששמו נחשף בעודו משרת, והזכיר את פרסום שמו של מפקד יחידה 8200 לשעבר, תא"ל יוסי שריאל.

עמידרור טען בערעור כי פרסום שמו עלול לסכן את ביטחונו ולפגוע בפרטיותו, וכי ההחלטה להתיר את הפרסום לא התקבלה מהגורמים המוסמכים בצה"ל. הוא ביקש להמתין עד שחרורו האפשרי מהצבא בדצמבר. עמית דחה את טענותיו, וציין כי המדינה מסרה שההחלטה התקבלה על דעת ראש מחלקת ביטחון מידע, וכי שמו של עמידרור כבר הופץ ברשתות החברתיות, מה שהוביל לשינוי בעמדת מערכת הביטחון בנוגע לאיסור הפרסום.

על פי ספר של הפרשן הצבאי עמוס הראל, ערב המתקפה העבירה נגדת באוגדת עזה התרעה חמורה על כוונות חמאס, אך עמידרור העריך כי התרחיש אינו סביר. "התרגיל נראה משוגע", כתב עמידרור בתגובה, אך הוסיף כי מימוש התרחיש נראה לו "דמיוני לחלוטין".

תחקירי צה"ל קבעו כי האוגדה כשלה בהצגת מודיעין שיתריע על המתקפה, וכי לא הצליחה לגבש תמונת מצב שתאפשר לכוחות להתמודד עם השתלטות חמאס על יישובי העוטף. בנובמבר 2025, בעקבות פרסום התחקירים, הורה הרמטכ"ל אייל זמיר לפתוח בהליך לסיום שירותו של עמידרור, בנימוק שנשא "אחריות פיקודית באירועי 7 באוקטובר מעצם תפקידו". במרץ 2026 עתר עמידרור לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד ההליך להדחתו, וביקש כי את עניינו יבחן קצין בכיר במילואים ולא הרמטכ"ל. ביוני דחה בית המשפט את עתירתו ואפשר לצה"ל להמשיך בהליך, אך אסר לפרסם את שמו. בעקבות ההחלטה ביקש "ידיעות אחרונות" להתיר את הפרסום, ואילו עמידרור התנגד. בספטמבר התיר שופט המחוזי קובי ורדי לפרסם את שמו, לאחר שקבע כי אין לכך מניעה ביטחונית וכי יש אינטרס ציבורי חשוב בחשיפתו. עמידרור ערער על ההחלטה לעליון, והיום דחה בית המשפט את ערעורו.