עומאן: "כן ליחסים, לא לנורמליזציה" עם ישראל

ניסיון תקיפה על טיסת "פלי דובאי" שבה היה מעורב טייס ממוצא עומאני, העלה מחדש לכותרות את היחסים בין עומאן לישראל. עומאן אינה עוינת את ישראל באופן מוחלט, אך גם אינה מקיימת יחסים דיפלומטיים רשמיים ואינה מוכנה כעת לנורמליזציה. מדיניותה של עומאן משלבת תמיכה בזכות הפלסטינים למדינה, שמירה על ערוצי תקשורת עם ישראל, ומיצוב עצמה כמתווכת ניטרלית.

עמדתה הרשמית של עומאן תומכת בפתרון שתי המדינות, הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 עם מזרח ירושלים כבירתה, מתנגדת להתנחלויות וסיפוח, ומדגישה את החוק הבינלאומי. עומאן גינתה בחריפות הצהרות ישראליות על "ישראל הגדולה" באוגוסט 2025, וחידשה את תמיכתה במדינה פלסטינית על גבולות 1967. עמדה זו אינה חדשה, והיא מציבה את הקמת המדינה הפלסטינית כתנאי להכרה רשמית בישראל.

לאורך השנים התקיימו בין עומאן לישראל קשרים שונים, כולל ביקורים רשמיים של ראשי ממשלה ישראלים בשנות ה-90 וביקורו של בנימין נתניהו ב-2018. למרות זאת, היחסים לא התפתחו ליחסים דיפלומטיים מלאים, ובעקבות האינתיפאדה השנייה נסגר המשרד המסחרי הישראלי. עומאן ראתה בקשרים עם ישראל כלי לקידום תהליך השלום, ולא כמטרה בפני עצמה.

לאחר חתימת הסכמי אברהם ב-2020, הוערך שעומאן תהיה המדינה הבאה שתנרמל יחסים, אך היא נותרה מחוץ להסכמים. מחקרים מצביעים על כך שהיתרונות לעומאן היו מוגבלים, בעוד שהמחיר, פגיעה במעמדה כמתווכת, יחסים עם איראן וקונצנזוס פנימי, היה גבוה. עומאן בירכה עקרונית על ההסכמים, אך הדגישה את הצורך בסיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית.

בינואר 2023, מועצת השורא העומאנית הצביעה בעד הרחבת החוק האוסר על קשרים עם ישראל, כולל יחסים כלכליים, תרבותיים וספורטיביים. הצבעה זו שיקפה את הרגישות הציבורית לנושא הפלסטיני ושלחה מסר לישראל ולמערב כי נורמליזציה מלאה אינה באה בחשבון. עם זאת, ההחלטות המרכזיות בנושאי חוץ נתונות בידי הסולטן והממשלה.

המלחמה בעזה חיזקה את הצד הפרו-פלסטיני במדיניות העומאנית. ככל שהמלחמה נמשכת, והממשלה הישראלית נתפסת כפועלת לסיפוח והרחבת התנחלויות, כך פוחת המוטיבציה של עומאן לנרמול יחסים. מבחינה ישראלית, עומאן אינה יעד לנורמליזציה מהירה, אלא ערוץ אפשרי לדיאלוג אזורי, בעיקר בשל יכולתה לשמור על קשרים עם גורמים כמו איראן. עם זאת, כל התקדמות מחייבת התקדמות ממשית בנושא הפלסטיני.