יוקר המחיה מטריד את הציבור. אז למה הוא לא מכריע בקלפי?
בניגוד למדינות מערביות רבות, בהן הכלכלה היא נושא מרכזי במערכת הבחירות, בישראל המפלגות אינן מציגות תוכניות כלכליות מפורטות להתמודדות עם יוקר המחיה, מחירי הדיור והשירותים הציבוריים. הבוחר הישראלי, למרות שהוא מוטרד מנושאים אלו בחיי היום-יום, נוטה להצביע על בסיס נאמנות שבטית וזהות, ולא על בסיס שיקולים כלכליים.
סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי 45% מהציבור רואים בנושאים חברתיים-כלכליים את השיקול העיקרי שלהם בבחירות, אך רק 22% סבורים שנושאים אלו יכריעו את הבחירות, לעומת 30% שסבורים שביטחון הוא שיכריע. הדבר מצביע על פער בין הרצון לבין התפיסה לגבי מה שבאמת משפיע על תוצאות הבחירות.
המגזר החרדי מוצג כיוצא דופן, כאשר הוא מתייחס לפוליטיקה כמנגנון כלכלי ממוקד-מטרה. המפלגות החרדיות מנהלות משא ומתן עסקי קר, מתמקדות בהבטחת תקציבים למוסדות חינוך ורשתות ביטחון קהילתיות, והסכמים קואליציוניים שלהן כוללים שורות תקציביות ספציפיות.
המאמר טוען כי זהו כישלון כפול: של המפלגות, שאינן מציעות פתרונות כלכליים אמיתיים, ושל הבוחרים, שאינם דורשים זאת. התוצאה היא שהציבור הרחב ממשיך לממן את המערכת הפוליטית, בעוד שיוקר המחיה ושחיקת רמת החיים ממשיכים לפגוע בו, ללא דרישה לתוכנית עבודה כלכלית ברורה.
