בריטניה מחריפה את החרם על ישראל: המערכת הפיננסית בסכנה

שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הודיע בוועידת מפלגת הלייבור על הרחבת הסנקציות הכלכליות נגד ישראל, כך שהן יכללו מעתה גם את סקטור השירותים והפיננסים, ולא רק סחורות. מיליבנד האשים את ישראל בביצוע "טיהור אתני" והצהיר כי בריטניה תפעל באופן אקטיבי לשיבוש קווי האספקה של המערכת הפיננסית, ענף הבנייה והשירותים אל ההתנחלויות.

המשמעות הכלכלית של המהלך עשויה להיות משמעותית ולפגוע במערכת הבנקאית והעסקית בישראל. בניגוד למדינות אירופאיות אחרות, שנקטו בצעדים נקודתיים או נמנעו מסנקציות על שירותים בשל מורכבות משפטית, בריטניה מאיימת ללכת צעד קדימה. הדבר עלול לכלול איסור על קשרים עסקיים עם בנקים ישראליים המספקים משכנתאות להתנחלויות, או ניתוק קשרים עם חברות בנייה ותשתיות הפועלות באזורים אלו, מה שיקשה על ההפרדה בין הכלכלה הישראלית לפעילות מעבר לקו הירוק.

במקביל לסנקציות הכלכליות, בריטניה החריפה גם את הצעדים הביטחוניים והרחיבה את אמברגו הנשק, עם הקפאת ייצוא של כ-50 מערכות וכלי נשק נוספים. ההחמרה ביחסים נובעת, בין היתר, מלחץ ציבורי בבריטניה וזעם על מדיניות ישראל בנוגע לבנייה באזור E1 באזור ירושלים ועל אלימות גוברת בגדה המערבית.

על פי הערכות בבריטניה, הסנקציות הפיננסיות צפויות להיכנס לתוקף בתוך שישה עד תשעה חודשים. המהלך מציב את בריטניה בחזית ההטלה של סנקציות על שירותים ופיננסים ישראליים, ומעמיד את הסחר ההדדי בין המדינות בסכנת פגיעה חסרת תקדים. בנוסף, בריטניה מקדמת תוכנית לקליטת פליטים, עם עדיפות צפויה לפלסטינים מעזה, אם כי טרם פורסמו פרטים על מסלול יציאה ישיר מהרצועה.