מדענים מישראל: בינה מלאכותית עדיין לא מבינה שפות בעלי חיים ותינוקות

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פרסמו מחקר בכתב העת Current Biology, המעריך את יכולות הבינה המלאכותית (AI) לפענח תקשורת של בעלי חיים ותינוקות. המחקר מצא כי בינה מלאכותית, המתבססת אך ורק על פרמטרים פיזיקליים של צליל, אינה מסוגלת עדיין לפענח באופן מדויק את משמעות התקשורת.

בשנים האחרונות נעשו ניסיונות רבים להשתמש ברשתות נוירונים לפענוח אותות של בעלי חיים כמו עטלפים, לווייתנים וציפורים. עם זאת, החוקרים מצביעים על בעיה יסודית: מודלים של למידת מכונה מסווגים צלילים על פי דמיון אקוסטי, אך הדבר אינו מבטיח הבנה של המשמעות האמיתית. צלילים שנשמעים זהים עשויים לשאת משמעויות שונות, ולהיפך.

כדי לבחון את יכולות האלגוריתמים, החוקרים השתמשו בהקלטות של תינוקות המצויים בשלב הלֶּפֶת, לפני שרכשו שפה מדוברת. בניגוד לעולם הטבע, תגובות המבוגרים לאותות התינוקות ניתנות לפירוש ברור. ההקלטות כללו צלילים בשלושה הקשרים: בכי עקב אי-נוחות, פנייה להורים ובקשת מזון. האלגוריתמים הצליחו לקבץ את הצלילים טוב יותר משיטות קלאסיות, אך עדיין לא הצליחו לסווג אותם נכון מבחינה סמנטית. הבינה המלאכותית נטתה לאחד צלילים בעלי משמעויות שונות ולהפריד בין אותות בעלי משימות דומות.

החוקרים הדגישו כי פענוח מלא של תקשורת דורש גישה משולבת, המשלבת את יכולות הבינה המלאכותית עם תצפיות התנהגותיות, ניסויים וחקירת מערכת העצבים. פרופסור יוסי יובל, שותף למחקר, ציין: "זיהוי דפוסים אקוסטיים אינו זהה לפענוח המשמעות. כדי להבין מה בעל חיים 'אומר', עלינו לדעת כיצד הנמען תופס את המסר ומגיב אליו. בינה מלאכותית היא כלי רב עוצמה, אך היא אינה מחליפה את תפיסת המסר על ידי בעל החיים."