פייק, דיסאינפורמציה וערעור הלגיטימיות: תרגול תרחישי קיצון לבחירות
בכירי מערכת הביטחון, הטכנולוגיה, המשפט, התקשורת והחברה האזרחית השתתפו בשבוע שעבר בסימולציה מקיפה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) לקראת הבחירות לכנסת. התרגול נועד למפות סיכונים, לתרגל קבלת החלטות ולבחון דרכי פעולה מול תרחישים של השפעה זרה ופנימית, כולל מצבים של סירוב להכיר בתוצאות הבחירות.
הסימולציה, שאורגנה על ידי ה-INSS בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי ומרכז שמגר באוניברסיטת תל אביב, דימתה תרחישי איום בשלושה שלבים: לפני הבחירות, ביום ההצבעה ולאחריהן. בין המשתתפים היו בכירים לשעבר בשב"כ, במל"ל, במערך הסייבר הלאומי, בפרקליטות, וכן נציגים מוועדת הבחירות, הרשות להגנת הפרטיות וגופים נוספים. השופט בדימוס חנן מלצר גילם את יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג.
התרחישים שנבחנו כללו הפצת סקרים ותעמולה אסורים, דיווחים כוזבים על הימורים פוליטיים, שימוש ב-AI ליצירת סרטוני פייק כדי לדכא הצבעה, הסתה נגד קבוצות אוכלוסייה, יצירת עומסים מדומים על מוקדי חירום, הפצת "ראיות" לזיוף קלפיות, והתססה ברשתות על ידי גורמים זרים. עלתה גם סוגיית אי-קבלת תוצאות הבחירות על ידי מפלגה, והחשש מהידרדרות לאלימות ברחובות.
במהלך הסימולציה הודגשה חשיבות הקשר הרציף של ועדת הבחירות עם פלטפורמות המדיה החברתית וחברות AI, וכן הצורך בבניית מערך דוברות מקצועי ומהיר, שיפעל להצפת המרחב הציבורי במידע עובדתי ויגיב במהירות לשמועות ודיסאינפורמציה. הוצע לאמץ את מודל דוברות פיקוד העורף, עם נציגים קבועים באולפנים ובאתרי אינטרנט מרכזיים.
הועלו גם חששות בנוגע לניסיונות שיבוש יום הבחירות, כמו יצירת פקקים מדומים בקלפיות או מניפולציות בספירת המעטפות הכפולות, והוצע להעביר את הספירה למקום ניטרלי. כמו כן, נדונה האפשרות להקמת "מועצה אזרחית" של דמויות ציבוריות שתגבה את ועדת הבחירות במקרה של משבר אמון בתוצאות. המסמך המסכם הדגיש כי שמירה על טוהר הבחירות בעידן הדיגיטלי דורשת מבט רחב על כלל שרשרת המידע והאמון הציבורי.
Ask About This Article
Duki reads it, and every newsroom on the same story, then answers with sources.