משרדי ממשלה דוחים מכירת "צים" לחברה גרמנית וקרן ישראלית

משרדי האוצר וראש הממשלה בישראל דחו את הנוסח הנוכחי של עסקת מכירת חברת הספנות הישראלית "צים" לחברה הגרמנית "האפאג-לויד" ולקרן הישראלית "פמי". גורמים במשרדים הביעו חשש כי העסקה תשמור על קשרים של חלקים חיוניים בחברה עם גורם זר, דבר שעלול לפגוע באינטרסים אסטרטגיים ובביטחון האספקה במצבי חירום.

מנכ"ל משרד האוצר, ישראל מלכי, הגיש עמדה המתנגדת למתן אישור מבעלי "מניית המדינה המיוחדת" (המניה המוזהבת) לעסקה, וציין כי הסיכונים עולים על התועלת. עמדה זו גובשה בתיאום עם גורמים נוספים במשרד האוצר. "המניה המוזהבת" מעניקה למדינה זכויות מיוחדות, כולל אישור מוקדם לשינויים בשליטה בחברה.

לטענת משרד האוצר, "צים ישראל" תהיה תלויה כמעט לחלוטין בתשתיות של "האפאג-לויד", למרות שהחברות מתחרות על קו השילוח לארה"ב, מה שיוצר ניגוד עניינים מבני. בנוסף, צוין כי לממשלות קטאר וסעודיה יש אחזקות משמעותיות ב"האפאג-לויד", דבר שעלול להוות סיכון אסטרטגי במצבי חירום בשל קשרים עם "גורמים עוינים". כמו כן, הועלתה דאגה לגבי העברת סיכונים למדינה אם החברה החדשה תתקשה, וכן לגבי אובדן קווי שילוח עצמאיים למזרח הרחוק והזדקנות צי הספינות.

משרד ראש הממשלה, דרך המחלקה לכלכלה ותשתיות, גם הוא דחה את העסקה בנוסחה הנוכחי, וטען כי הבעלות והשליטה הישראלית ב"צים ישראל" לא יבטיחו עצמאות תפעולית ואסטרטגית. המשרד הזהיר מפני תלות גבוהה ב"האפאג-לויד" ברכישת שירותים, וכי קיים סיכון שהחברה החדשה לא תצליח לבנות פעילות עצמאית במהירות מספקת. למרות שהוצגו שיפורים מוצעים לעסקה, משרד ראש הממשלה סבור כי הם אינם מחייבים מבחינה חוזית וכי אין לאשר את העסקה על בסיס הבטחות עתידיות.

העסקה, שהוכרזה לפני כשמונה חודשים, הייתה אמורה להתבצע תמורת 4.2 מיליארדי דולרים. הנוסח המתוקן המוצע כולל החזקת 16 ספינות תחת שליטה ישראלית, הון עצמי של מיליארד דולר וללא חובות, והוספת קו לאסיה. קרן "פמי" מסרה כי עמדת הממשלה הוכנה לפני הצגת מלוא פרטי הנוסח המשופר, ו"האפאג-לויד" טענה כי העמדה הממשלתית אינה לוקחת בחשבון את השיפורים שהוכנסו לעסקה.