התמכרות לליגיונר: הטעות החוזרת שעושים בנבחרת
מאמר דעה מאת פרנקו ספורט 5 מבקר את ההעדפה השיטתית של שחקני כדורגל ישראלים המשחקים בחו"ל ("ליגיונרים") על פני שחקנים בליגת העל, גם כאשר הליגיונרים אינם משחקים בקבוצותיהם.
הכותב טוען כי המונח "ליגיונר" הפך למילה גנרית המצדיקה זימונים לנבחרת, גם אם השחקן אינו פעיל או משחק דקות מועטות. הדבר יוצר מצב אבסורדי בו שחקנים מקומיים המשחקים באופן קבוע בליגת העל נדרשים להוכיח את עצמם, בעוד שחקנים זרים, גם אם אינם משחקים, זוכים להעדפה.
הבעיה אינה בזימון שחקנים מחו"ל, אלא בכינוס תחת אותה כותרת שחקנים במצבים שונים: כאלה המשחקים באופן קבוע בליגות בכירות, כאלה המשחקים דקות מועטות בליגות פחות בכירות, וכאלה שעברו לליגות עם סגנון משחק שונה. הדבר מעלה ספק לגבי עומק המעקב של הצוות המקצועי אחר מצבם העכשווי של השחקנים.
המאמר מייחס את הבעיה לפחד של מאמנים לבחור בשחקנים מקומיים פחות נוצצים, מחשש לביקורת ציבורית ופוליטית אם הנבחרת תפסיד. העדפת ליגיונר מוכר, גם אם אינו משחק, קלה יותר להגנה במסיבות עיתונאים. לעומת זאת, בחירה בשחקן מקומי והפסד עלולים להוביל לביקורת אישית על המאמן.
הכותב מדגיש את היתרונות של שחקנים מקומיים: הם משחקים באופן קבוע, חשים לחץ ואחריות, ומגיעים לנבחרת בקצב משחק ובביטחון. הוא קורא לבנות את שלד הנבחרת מהשחקנים המקומיים המובילים, ולחזק אותו בשחקני איכות מחו"ל שמוכיחים את עצמם. שחקנים שאינם משחקים, בארץ או בחו"ל, צריכים להיאבק על מקומם. המאמר מסתיים בקריאה למאמן הנבחרת להרגיש בנוח לבחור שחקן על בסיס העובדה שהוא משחק באופן קבוע, ולא רק בגלל היותו "ליגיונר".
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
Ask About This Article
Duki reads it, and every newsroom on the same story, then answers with sources.