ארבע שנים אחרי: הממשלה מגלה שמחיר הדלק לא נקבע רק בירושלים

מחיר הדלק בתחנות בישראל צפוי לזנק מעל 8 שקלים לליטר החל מה-1 באוקטובר, אלא אם יחולו שינויים גיאופוליטיים דרמטיים. עלייה זו צפויה לפגוע במשקי הבית, לייקר את ההובלה והייצור, ולהשפיע על מדד המחירים לצרכן.

העדכון החודשי, הנובע מנוסחה קבועה, מתרחש חודש בלבד לפני הבחירות, ומאלץ את ממשלת נתניהו להסביר לציבור כי מחיר הדלק מושפע מאירועים עולמיים, כמו הכאוס במצר הורמוז, וכי אין ביכולתה לקבוע את מחיר הנפט העולמי.

הדבר מעורר צדק פואטי, שכן לפני ארבע שנים, בעת שממשלת בנט-לפיד הייתה בשלטון, אותה מפלגה בדיוק, הליכוד, בראשות נתניהו, תקפה את הממשלה על יוקר המחיה והציגה הסברים שונים, תוך התעלמות מהשפעות גלובליות. נתניהו אף הבטיח להוריד מחירים, כולל דלק וחשמל, והגדירם כ"מחוללי אינפלציה".

בשנת 2022, האינפלציה בישראל הושפעה בעיקר משיבושים בהיצע העולמי בעקבות הקורונה וממלחמת רוסיה-אוקראינה, שזעזעה את שוקי האנרגיה והמזון. גם אז, ממשלת השינוי לא המציאה את האינפלציה, בדיוק כפי שממשלת נתניהו הנוכחית לא המציאה את סגירת מצר הורמוז.

ממשלה אחראית יכולה להשפיע על יוקר המחיה באמצעות פתיחת שווקים ליבוא, הגברת תחרות, הסרת רגולציה וטיפול במונופולים. עם זאת, היא אינה יכולה לקבוע את מחיר חבית הנפט או את מחירי הסחורות העולמיות. ההבחנה הזו הייתה פוליטית מדי עבור האופוזיציה ב-2022, אך כעת חיונית לממשלה.

הפחתת הבלו על הדלק שבוצעה בחודש שעבר על ידי שר האוצר סמוטריץ' נתפסת כבעייתית, שכן במקום להסביר לציבור את תנודתיות מחירי הדלק, הממשלה ניסתה להחזיק את המחיר באופן מלאכותי מתחת לרף הפסיכולוגי. הדבר נעשה לא מתוך דאגה אמיתית ליוקר המחיה, אלא בשל תזמון הבחירות, שכן המחיר הגבוה פוגע בקמפיין הבחירות של הממשלה. הממשלה ויתרה על הכנסות ממסים כדי לייצר מחיר שלא יפגע בקמפיין, אך כעת, עם העלייה הצפויה, רוב הפחתת הבלו תיבלע, והנהג ישלם מחיר גבוה יותר.