האם צחצוח שיניים באמת מונע עששת? המדע מאחורי הפלואוריד

מחקרים חדשים מצביעים על כך שהפלואוריד, ולא צחצוח השיניים עצמו, הוא הגורם המרכזי במניעת עששת. צחצוח שיניים, למרות היותו פעולה נפוצה ומומלצת, מסיר בעיקר שאריות מזון וחיידקים, אך אינו מספיק לבדו למניעת עששת. מחקרים השוואתיים, כולל סקירה משנת 2018 שכללה 743 ילדים, הראו כי גם צחצוח אינטנסיבי והסרת רובד חיידקים ללא שימוש בפלואוריד, לא הביאו להבדל משמעותי בהימצאות עששת לעומת קבוצות שלא קיבלו הדרכה מיוחדת.

לעומת זאת, סקירה מקיפה יותר של שיתוף הפעולה קוקריין משנת 2003, שניתחה 70 מחקרים בהשתתפות עשרות אלפי ילדים ובני נוער, מצאה כי שימוש קבוע במשחת שיניים המכילה פלואוריד הפחית את היארעות העששת בשיניים קבועות בכ-24% בהשוואה למשחות ללא פלואוריד. ההשפעה הייתה חזקה יותר בריכוזים גבוהים יותר של פלואוריד וכן בקרב ילדים שקיבלו המלצות מקצועיות לצחצוח נכון.

הפלואוריד מחזק את אמייל השן, מסייע לו לעמוד בפני חומצות המופרשות על ידי חיידקים בפה לאחר אכילת סוכרים, מאיץ את תהליך הרמינרליזציה (חיזוק מבנה השן) ואף פועל נגד החיידקים עצמם. פלואוריד נמצא באופן טבעי במים ובמזונות מסוימים, וכן מוסף באופן יזום למי שתייה במדינות רבות כאמצעי יעיל למניעת עששת, המפחית את היארעותה בכ-25-30%. בישראל, הופסק הוספת פלואוריד למי השתייה בשנת 2014, ולמרות ניסיונות, ההליך לא חודש באופן מלא.

לגבי סוגי המברשות, מחקרים מראים כי מברשות שיניים חשמליות יעילות יותר בהפחתת רובד חיידקים ודלקות חניכיים בהשוואה למברשות ידניות. עם זאת, ארגוני בריאות מובילים ממליצים על צחצוח במשך שתי דקות עם משחת שיניים המכילה פלואוריד, ללא קשר לסוג המברשת.