ה-AI ממלא תפקיד מרכזי בקמפיין הבחירות - והבוחר זקוק לחשד בריא
מערכת הבחירות הנוכחית היא הראשונה בישראל בה נעשה שימוש נרחב בבינה מלאכותית (AI) כחלק מקמפיינים פוליטיים. לצד החשש מ"דיפ-פייק" (זיוף עמוק) ומידע כוזב, עולות שאלות מורכבות בנוגע לשימוש במידע על בוחרים, בניית "פרופילים פוליטיים" והתאמת מסרים אישיים.
היכולת של AI ליצור תוכן דיגיטלי שנראה אמיתי, כמו סרטונים ותמונות, משנה את כללי המשחק הפוליטי. בנוסף, AI מאפשר עיבוד של כמויות עצומות של מידע על בוחרים, הסקת העדפותיהם ויצירת מסרים מותאמים אישית. מערכת הבחירות הנוכחית נמצאת בצומת דרכים בין דיני בחירות, הגנת פרטיות ואבטחת מידע, לבין ההתפתחויות המהירות בתחום ה-AI.
המחוקק הישראלי התייחס לסיכון הדיפ-פייק באמצעות חקיקה מיוחדת לקראת הבחירות, המחייבת סימון ברור של תכנים שנוצרו או נערכו באמצעים דיגיטליים באופן שעלול להטעות. מטרת החוק היא שקיפות, ולא איסור על שימוש ב-AI. עם זאת, סימון כזה אינו פוטר ממגבלות משפטיות נוספות, כמו הגנת פרטיות, במיוחד כאשר נעשה שימוש בדמותו, בקולו או במידע אישי של אדם.
מפלגות יכולות לקבל מידע מפנקס הבוחרים, אך חוק הגנת הפרטיות מגביל את השימוש במידע אישי, במיוחד בדיוור ישיר המבוסס על מאפיינים אישיים. בניית "פרופיל פוליטי" על בסיס מידע שהוסק באמצעות אלגוריתמים מעלה שאלות פרטיות משמעותיות, שכן גם מידע שהוסק ולא נמסר ישירות עשוי להיות רגיש.
התאמת מסרים פוליטיים לקהלים ספציפיים באמצעות AI אינה פסולה כשלעצמה, אך היא מעלה שאלות לגבי מקור המידע, השימוש בו, השקיפות והאם הוא חורג מהמטרה שלשמה נאסף. גם אבטחת מידע של מאגרי מידע פוליטיים היא חובה, ופריצה אליהם עלולה להוביל לסנקציות. כמו כן, קיים חשש מהתערבות זרה באמצעות AI להשפעה על הבחירות בישראל.
הבוחרים מוזמנים לפתח "חשד בריא" כלפי תכנים חריגים, לבדוק את מקורם ואת אמינותם. כמו כן, חשוב לדעת כי בעידן ה-AI, פרטיות והגנה על המידע האישי מהווים חלק מההגנה על יכולתו של הבוחר לקבל החלטה עצמאית.
Ask About This Article
Duki reads it, and every newsroom on the same story, then answers with sources.