חוקרים ישראלים פתרו תעלומה בת עשרות שנים בגלאפגוס

צוות חוקרים ישראלי, בהובלת דוקטורנט מאוניברסיטת חיפה, פתר תעלומה בת עשרות שנים בנוגע לאצה האדומה אספרגון מסועף באיי גלאפגוס. במשך שנים לא היה ברור אם האצה, הנפוצה כיום בארכיפלג, היא מין מקומי או פולש שהגיע בעקבות פעילות אנושית. המחקר, שפורסם בכתב העת Diversity and Distributions, שילב דגימות גנטיות עדכניות משנת 2024 עם דגימות היסטוריות משנת 1985 ואוספים נוספים.

באמצעות ניתוח גנטי של שלושה סמנים, החוקרים הצליחו להתחקות אחר "טביעת האצבע" הגנטית של האצה. כל הדגימות שנבדקו השתייכו לאותה שושלת גנטית, L2, שאינה מוכרת מאזורים אחרים במזרח האוקיינוס השקט. העובדה ששושלת זו לא תועדה בסקרים שנערכו בשנות ה-30, אך תועדה בשפע בשנת 1962 לאחר עלייה בתנועת כלי שיט, הובילה את החוקרים להערכה כי האצה הגיעה לאיים ככל הנראה באמצעות ספינות במהלך או מיד לאחר מלחמת העולם השנייה.

המחקר, שהוא הסקר המולקולרי הראשון של האצה בארכיפלג, מגדיר אותה כמין הראשון שאושר כמין שהוחדר לאיי גלאפגוס. לממצאים חשיבות רבה לשמירת הטבע, שכן האצה מייצרת חומרים שעשויים להעניק לה יתרון על מינים מקומיים. למרות שהשפעתה האקולוגית המלאה עדיין אינה ברורה, נדרש ניטור והערכת סיכונים בשל תפוצתה.

ד"ר טל לוצאטו כנען, מהמעבדה באוניברסיטת חיפה, הדגישה את חשיבות הבנת תהליכי פלישה בסביבות ייחודיות כמו גלאפגוס, ואת הצורך בהגנה על המגוון הביולוגי. היא ציינה כי האצה פלשה והתבססה גם בחופי ישראל ובאזורים נוספים בים התיכון, ונמנית עם 100 המינים הפולשים המסוכנים ביותר בעולם.