הרצוג פעל נגד המוסר

נשיא המדינה יצחק הרצוג החליט בערב יום כיפור להשתמש בסמכותו למחוק את הרישום הפלילי של אלאור אזריה, שהורשע בהריגת מחבל מנוטרל לפני כעשור. ההחלטה עוררה סערה וביקורת, בעיקר מצד פרופ' רוחמה וייס, שטענה כי הרצוג פעל בניגוד לערכי המוסר, לדיני התשובה וליום כיפור, וללא הבעת חרטה מצד אזריה.

וייס מתחה ביקורת נוקבת על ההחלטה, וטענה כי היא נוגדת את ערכי צה"ל כפי שהוגדרו בזמנו על ידי הרמטכ"ל גדי איזנקוט, שגינה את המעשה וקבע כי אינו מייצג את ערכי הצבא. היא הזכירה כי גם ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, גינה את המעשה בתחילה, אך מאוחר יותר, תחת לחץ פוליטי, התרככו עמדותיהם של פוליטיקאים שונים, כולל ליברמן ובנט, שקראו לחנינה.

הכותבת הדגישה כי אזריה סירב להביע חרטה על מעשיו, דבר החיוני לפי דיני התשובה. היא הוסיפה כי ההחלטה פוגעת בתדמיתה של ישראל בעולם, במיוחד בתקופה של אלימות גוברת נגד פלסטינים, וכי הרצוג בחר בפעולה פופולרית בקרב קבוצות מסוימות במקום בפעולה מוסרית ואחראית.

וייס השתמשה בהחלטה כדי לדון במשמעות המילה "אושר" בעברית, תוך התייחסות למקורות מקראיים וחז"ליים. היא הסבירה כי האושר האמיתי, לפי פרשנויות אלו, טמון בעשיית הישר, ביושר ובקיום מצוות עבודת כפיים, בניגוד לפרשנות המקובלת כיום של בריחה למקומות אקזוטיים כפתרון למשברים אישיים. היא שאלה את הנשיא הרצוג האם הוא מאושר במובן המוסרי העמוק של המילה, והאם הוא פועל בהתאם לערכים שהוא רוצה להנחיל לדורות הבאים.