סערה סביב סרט תעודה שטוען לפשעי מלחמה ישראליים
סרט התעודה "NAZA", שהוצג בפסטיבל הסרטים של ונציה לקראת ראש השנה, עורר זעם רב בישראל. הסרט, שיוצריו יובל אברהם ורחל שור מאשימים בו את ישראל בפשעי מלחמה, זכה לתמיכה מועטה בלבד מצד הציבור הישראלי. זאת, למרות שבשנים האחרונות התקשורת הישראלית עסקה רבות בביקורת על הצבא והמלחמה, וראתה בה אמצעי להישרדותו הפוליטית של נתניהו. גם מאות גנרלים וראשי שירותים לשעבר, לצד שלושה מארבעת חברי הקבינט המדיני-ביטחוני (גלאנט, גנץ ואייזנקוט), הביעו התנגדות להמשך הלחימה. אולם, הסרט מציג האשמות דומות לאלו שהושמעו בעבר על ידי אישי ציבור בכירים, בהם בוגי יעלון, אהוד ברק, אהוד אולמרט, אפרים סנה, יאיר גולן ואחרים, שהאשימו את צה"ל בביצוע "רצח עם" ואף טענו כי ירי על ילדים ערבים הוא "תחביב" של חיילים.
הסרט אף מציג האשמה חמורה של תובעת צבאית בכירה לשעבר, אילת טומר-ירושלמי, בדבר אונס של מחבל על ידי לוחמי סיירת 101. פרשה זו נסגרה לבסוף מחוסר הוכחות, אך הטענות שימשו כבסיס להחלטות משפטיות בינלאומיות נגד ישראל. הכותב טוען כי התקשורת הישראלית, ובפרט "הארץ", הפכה למרכז תעמולה אנטי-ציוני בינלאומי. עם זאת, נטען כי יוצרי הסרט חרגו מהביקורת המקובלת, והאשימו יחידות עילית כמו חיל האוויר ויחידה 8200 ב"פשעים" דוגמת מתן פקודה להרוג עד 500 אזרחים, האשמה שצה"ל דוחה בתוקף.
הסרט מעורר שאלות לגבי מניעיהם של יוצריו הישראלים, יובל אברהם ורחל שור, והאם פעלו מתוך "שנאת חינם" או מתוך רצון להציג את ישראל באור שלילי. הכותב מקשר תופעה זו למושג "שנאת חינם" ביהדות, ומרחיב על דוגמאות היסטוריות של יהודים שהפכו למבקרי קשים של העם היהודי ושל הדת, כגון ברוך שפינוזה ותיאובלד. הוא רומז כי חקירת שב"כ וצה"ל בנוגע להפקת הסרט עשויה לשמש כ"מראה" עבור אותם גורמים ביקורתיים.
