המגרש בעייתי, הבית עוד יותר. אבל האדריכל בחר שלא להרוס הכל

זוג שעבר ממודיעין ליישוב מכבים רכש בית ישן בשטח של כ-800 מטרים רבועים, שסבל ממגרש טרפזי ובית פנימי מחולק לחצאי מפלסים עם חלל ציבורי נמוך וקטן. במקום להרוס את הקיים, בני הזוג והאדריכל רון שפיגל בחרו לשמר את המבנה הקיים ולהתאימו לאורח חייהם. השיפוץ, שנמשך כשנה, התמקד בהבנת המבנה הקיים ושמירה על חלקיו הנכונים, תוך בנייה מחדש במקומות הנחוצים.

האדריכל הסביר כי "היה משהו בבית הזה שהם אהבו, איך שהוא יושב על המגרש ואיך שהוא מרגיש". כחלק מהשיפוץ, פורק כמחצית מהמבנה וההיררכיה הפנימית שונתה. החלל הציבורי הועבר לחלק האחורי של המגרש, שם נוצר נפח גבוה יותר וחיבור ישיר לחצר. החלק הקדמי, שבו היו בעבר הסלון והמטבח הנמוכים, הוסב לחדרים. שינוי זה הפך את מרכז הכובד של הבית, ויצר חלל משותף, גבוה ופתוח הכולל את הסלון, המטבח ופינת האוכל, עם מבט אל הגינה.

הכניסה לבית תוכננה מחדש כשביל מדורג עם תאורה המוביל לדלת כניסה גבוהה, היוצרת תחושת מעבר הדרגתי מהרחוב. החלל המרכזי נפתח לגובה של כשישה מטרים היורד בהדרגה לשלושה, עם קורות עץ משופעות ומעטפת חלונות המכניסה אור ירוק. חצאי המפלסים הקיימים נוצלו להפרדה בין בני הבית מבלי לנתקם: קומת ההורים, הכוללת סוויטה וחדר עבודה, ממוקמת חצי קומה מעל החלל הציבורי. חדרי הילדים ממוקמים חצי קומה מתחת לחלל הציבורי, ומעניקים להם פרטיות אך שומרים על קרבה. מתחת לחלל הציבורי נחפר מרתף הכולל ממ"ד, אזור משחקים וחדר קולנוע.

בני הזוג ביקשו חומרים טבעיים וגוונים בהירים. התקרות והחלונות עשויים עץ מולבן, והרצפה מחופה פרקט מעושן. בחוץ נעשה שימוש בחומר בגוון מתכת חלודה, שנועד להתיישן עם הזמן. בחלקו האחורי של המגרש נוצרה חצר משולשת עם בריכה בעלת כיסוי הידראולי, סלון חוץ, פינת אוכל ומטבח חוץ. התוצאה היא בית חדש בעל אופי ייחודי, שנוצר דווקא מההחלטה לשמר חלקים מהמבנה הישן.