ראש השב"כ מסרב לפקח על התערבות פנימית בבחירות

ראש השב"כ, רונן בר, דחה את הדרישה להטיל על הארגון אחריות על מעקב אחר ניסיונות השפעה פנימיים על בחירות לכנסת באמצעות כלים טכנולוגיים. בר סבור כי טיפול בנושאים אלו אינו בסמכות השב"כ, מה שהוביל להעברת האחריות למשטרה, למרות חוסר במשאבים הטכנולוגיים הנדרשים.

ההחלטה התקבלה לאחר דיונים שנערכו לאחרונה בהשתתפות בכירים מהשב"כ, המשטרה ומשרד המשפטים, שעסקו בהיערכות למניעת פגיעה בטוהר הבחירות, בדגש על קמפיינים ברשתות החברתיות המשתמשים בחשבונות מזויפים.

בדיונים עלתה האפשרות שגורמים פוליטיים או ישראליים ישתמשו ברשתות של חשבונות פיקטיביים להפצת דיסאינפורמציה והשפעה על בוחרים, לצד ניסיונות השפעה מצד גורמים זרים.

המשטרה ומשרד המשפטים סברו כי השב"כ הוא הגוף המתאים ביותר למעקב אחר קמפיינים פנימיים, בשל אחריותו להגנה על הדמוקרטיה ומומחיותו הטכנולוגית. אולם, נציגי השב"כ הבהירו כי בר רואה את הארגון כאחראי רק על גורמים חיצוניים, ולא על אזרחים או גופים ישראליים הפועלים מתוך המדינה.

כתוצאה מכך, הוחלט לחלק את האחריות: השב"כ ימשיך לפקח על ניסיונות התערבות חיצוניים (כמו מצד איראן ורוסיה), בעוד המשטרה תטפל בקמפיינים פנימיים. עם זאת, למשטרה חסרים הכלים הטכנולוגיים, והיא פנתה לחברות טכנולוגיה בבקשה לסיוע.

החלטת בר עוררה ביקורת בקרב גורמי אכיפת חוק, כאשר בכיר ביטחוני צוטט כאומר כי השב"כ "התנער לחלוטין מאחריות, למרות שזו משימה קלאסית של הארגון". המבקרים מסתמכים על חוק השב"כ, המגדיר בין תפקידיו סיכול "פעילות בלתי חוקית שמטרתה לפגוע בביטחון המדינה, בסדר הדמוקרטי או במוסדותיו".

הוויכוח מתקיים על רקע אזהרותיו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נועם סולברג, מפני ניסיונות השפעה על הבחירות, הן מבפנים והן מבחוץ. סולברג הדגיש את הצורך בשקיפות מלאה של התעמולה האלקטורלית ואת הסכנה שבשימוש בחשבונות מזויפים להפצת מידע כוזב.