עץ שלם ביד / פרשת השבוע מהגר"ד לייבל
מאמר הלכתי חדש מציג פרשנות לפסוק "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' א-להיכם שבעת ימים" (ויקרא כג, מ), המתייחס למצוות ארבעת המינים בחג הסוכות. המאמר, שנכתב על ידי הרב ד"ר לייבל ופורסם בעלון "אחוותא", מבקש להסביר את התמיהות העולות מפשט הפסוק.
ראשית, המאמר מצביע על כך שהתורה אינה נוקבת בשמות המינים באופן מפורש, אלא מתארת אותם לפי מאפייניהם, ומפרש כי הדבר נובע מכך שהעיקר הוא מבנה העץ על כל שלבי צמיחתו, גזע (כפות תמרים), ענף, עלה (ערבי נחל) ופרי (אתרוג), ולא זיהוי מדויק של מין מסוים. שנית, נשאלת השאלה מדוע נבחרו מינים שאינם נאכלים לחגיגת האסיף. התשובה המוצעת היא שהמצווה עוסקת בצמיחה עצמה, בכוח החיוניות שבעולם, ולא בתועלת האנושית של המזון.
שלישית, המאמר מתייחס להלכה לפיה ארבעת המינים מהווים יחידה אחת, ומי שנוטל רק שלושה אינו מקיים את המצווה. ההסבר לכך הוא שכל אחד מהמינים מייצג שלב חיוני בצמיחה, וחוסר באחד מהם משמעו חוסר בשלמות. כמו כן, נדרשת הסיבה לכך שהברכה נאמרת על הלולב בלבד, למרות היותו "גבוה מכולן". הפרשנות היא שגובהו מסמל את שיא הצמיחה, את העץ השלם שבו תלויים כל שאר המינים.
לבסוף, המאמר מקשר את מצוות ארבעת המינים לחג הסוכות ולתפילה על המים. הוא מסביר כי הצמיחה תלויה במים, והגשמים מגיעים לאחר החג. לכן, ארבעת המינים, הנלקחים כשהשדות ריקים והשמים עדיין סגורים, מהווים עדות לכך שהצמיחה אפשרית ותפילה על השנה הבאה. המינים באים לפני ה' כתפילה על השנה הבאה, כהודיה על העבר וכבקשה על העתיד, ומאפשרים לכל אדם, גם אם אינו חקלאי, לחוות את כוח הצמיחה ואת נוכחות ה' בבריאה, ובכך להגיע לשמחה המצווה.
