"ה־MDMA איפשר לי להיות סלחני כלפי עצמי"
מחקרים חדשים בישראל בוחנים את יעילותו של ה־MDMA, החומר הפעיל באקסטזי, כטיפול בנפגעי פוסט־טראומה. למרות ההיסטוריה השלילית של החומר, מחקרים מהעשור האחרון מצביעים על תועלות טיפוליות משמעותיות, בעיקר בהגברת אמפתיה וביטחון, המסייעות בהתמודדות עם זיכרונות כואבים.
בישראל, עם הערכות של 625 אלף סובלים מפוסט־טראומה, המחקרים מקבלים דחיפות מיוחדת, במיוחד לאור העלות הכלכלית הגבוהה של ההפרעה, המוערכת ב־100 מיליארד שקל בשנה. המלחמה הנוכחית מחריפה את המצב, ומובילה לעריכתם של לפחות עשרה מחקרים חדשים בקרב אוכלוסיות מגוונות, כולל שורדי 7 באוקטובר ואנשי מערכת הביטחון.
מרפאת מטיב במרכז הרפואי הרצוג מובילה מחקר שבו מטופלים אנשי כוחות ביטחון לשעבר. המטרה היא להוכיח את יעילות ובטיחות הטיפול ב־MDMA, כדי לאפשר את אישורו על ידי ה־FDA לשימוש מחוץ למסגרת המחקר. הטיפול, הנמשך מספר חודשים וכולל מפגשי שיחה וטיפול ב־MDMA, מלווה על ידי שני מטפלים בכל פעם.
עדויות של מטופלים מהמחקר חושפות חוויות עמוקות של עיבוד זיכרונות קשים, הפחתת כאבים פיזיים הקשורים לטראומה, והפחתת תחושות אשמה. מטופלים מדווחים על שיפור משמעותי ביכולתם להתמודד עם חרדות וסיוטים, ועל תחושת סליחה עצמית ושחרור מכבלי העבר. חלקם אף הצליחו להפסיק טיפולים תרופתיים קודמים.
המטפלות במחקר מסבירות כי ה־MDMA, בניגוד לחומרים פסיכדליים אחרים, מאפשר חיבור למציאות ולמטפלים, תוך החלשת הגנות והגברת פתיחות, מה שמאפשר עיבוד הדרגתי של הטראומה. הטיפול כולל הצהרת כוונות, מסע של שעות במהלכו המטופל חווה מגוון רגשות, ולבסוף עיבוד החוויה במפגשי שיחה.
