זינוק בשכר בהייטק הישראלי: עד 90 אלף שקל בחודש בתחומי הבינה המלאכותית
שוק ההייטק הישראלי חווה "קדחת גיוסים" חסרת תקדים, המונעת על ידי ה"בום" העולמי בתחום הבינה המלאכותית (AI). חברות טכנולוגיה מובילות, סטארטאפים ומעבדות מחקר מתחרים בעצימות על כוח אדם מיומן, ומציעים למפתחים ומתמטיקאים תנאים פיננסיים אסטרונומיים, כך לפי פרסום ב"גלובס".
מומחים בתחומי הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI), למידת מכונה ורשתות נוירונים עמוקות יכולים כיום לצפות לשכר בסיס חודשי נע בין 50,000 ל-90,000 שקל ברוטו. בנוסף לשכר הבסיס, חבילות התגמול כוללות לרוב אופציות יקרות למניות החברה וחבילה סוציאלית מורחבת. לפי נתוני קהילת "GotFriends", בתחילת 2025 עמד השכר הממוצע של מפתחי מודלים גנרטיביים על כ-46,800 שקל, בעוד שמנהלי תחומים וארכיטקטים בכירים השתכרו בין 60,000 ל-80,000 שקל, ללא בונוסים נוספים. בחברות טכנולוגיה גלובליות כמו מטא או Nvidia, התגמול השנתי הכולל של מומחים בכירים במשרדים בישראל מתקרב ל-950,000-970,000 שקל.
הדרישות מהמועמדים גבוהות במיוחד. רוב החוקרים המבוקשים מחזיקים בתארים מתקדמים (תואר שני או דוקטורט) או לומדים לדוקטורט באוניברסיטאות מובילות. עם זאת, חברות מגייסות גם בוגרי תואר ראשון מבטיחים שהפגינו יכולות יוצאות דופן במהלך לימודיהם או שירותם ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל. הקריטריון המרכזי הוא פוטנציאל אנליטי ויכולת הפנמה מהירה של מושגים מתמטיים מורכבים. "מעבדות חזית" (frontier labs), המפתחות מודלים בסיסיים משלהן, זוכות לעניין מיוחד. דוגמאות לכך הן צוות ישראלי בפרויקט SSI של מייסד שותף ב-OpenAI, איליי סוצקבר, ופרויקט doubleAI של פרופסור אמנון ששון.
עבור מומחים הבוחרים בסטארטאפים צעירים, התמריץ הפיננסי המרכזי הוא אופציות. החזקת מניות בחברה פותחת אפשרות להכפלת ההון במקרה של הצלחה. לאור חדירת הבינה המלאכותית לכל תחומי הכלכלה, המחסור במתמטיקאים ומהנדסים מוכשרים בישראל ממשיך לשמור על שכר שיא, ולקבוע סטנדרטים חדשים לסקטור ה-IT העולמי.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
