90% הסכמה בין ישראל לסוריה? מה זה אומר, ואיפה זה יכול ליפול
אחמד א-שרע, בכיר סורי לשעבר, טען כי ישראל וסוריה הגיעו לכ-90% הסכמה במשא ומתן ביטחוני, אך ישראל נסוגה מההסכם. לדבריו, ההסכמות התייחסו להסדר ביטחוני ולא להסכם שלום מלא.
השלב הראשון, לפי א-שרע, כלל נסיגה ישראלית מהשטחים שנתפסו בדרום סוריה לאחר נפילת אסד והסכמות ביטחוניות חדשות. הוא הדגיש כי ריבונות סורית ברמת הגולן אינה נתונה למשא ומתן. למרות התעניינות סורית מוקדמת בהסכמי אברהם, המרחק להסכם מלא נותר גדול.
הפערים העיקריים, המהווים את 10% הנותרים, נוגעים לנוכחות ישראלית בשטח סוריה. דמשק דורשת חזרה לקווי 1974, בעוד ישראל דורשת פירוז נרחב של דרום סוריה ויכולת למנוע כניסת כוחות עוינים, תוך שמירה על נוכחות צבאית כל עוד האיומים נמשכים.
סוגיות נוספות שנותרו פתוחות כוללות את החרמון, שם ישראל מחזיקה בעמדות בצד הסורי ורואה בכך נכס מודיעיני, בעוד סוריה דורשת פינוי. כמו כן, הוצע מנגנון פיקוח אמריקאי ואזורים מפורזים בדרום סוריה, אך נותרה מחלוקת על ריבונות, במיוחד בנוגע ליכולת ישראל לסייע לאוכלוסייה הדרוזית בסווידא.
קיימת מחלוקת לגבי התקדמות המשא ומתן. בעוד גרסת הצד הסורי מדברת על טיוטה מוכנה לחתימה ממנה ישראל נסוגה, לשכת ראש הממשלה דחתה טענות אלו. ברקע הדברים עומדת גם האפשרות לנוכחות טורקית בסוריה, דבר שישראל מבקשת למנוע. למרות הספקנות, עצם קיום המגעים הממושכים, כולל פגישות בין בכירים ישראלים וסורים בתיווך אמריקאי, מעיד על התקדמות משמעותית.
