מכירת אלטשולר שחם מסתמנת כיריית פתיחה לעסקאות ענק בענף

עסקת מכירת השליטה בחברת הפיננסים אלטשולר שחם לווישור וליאיר לוינשטיין, ששוויה מוערך ב-1.8 מיליארד שקל, מסתמנת לא כסוף תקופה אלא כנקודת פתיחה לסבב עסקאות מיזוגים ורכישות בענף הפיננסים. העסקה מעוררת בקרב שחקנים מרכזיים בענף בחינה מחודשת של אסטרטגיות רכישה ומיזוג, במטרה להתחזק על חשבון מתחרים. בתי השקעות ותיקים, שבהם המייסדים עדיין מחזיקים בשליטה, נמצאים במוקד תשומת הלב, שכן עסקת אלטשולר שחם מהווה עבורם תזכורת לקושי ביציאה אופטימלית מהשוק. חברת הגמל של אלטשולר שחם, שהייתה הגדולה בישראל לפני כחמש שנים בשווי של 4.4 מיליארד שקל, נמכרה כעת בשווי נמוך משמעותית, לאחר שנים של תשואות חלשות ופרישת הדמויות הדומיננטיות בה. המסר למייסדים הוא שגם חברה בשיאה אינה חסינה משינויים חדים במומנטום, וכי קיים חשש להפוך מסיפור הצלחה לכישלון.

בתי השקעות נוספים נבחנים כעת. ילין לפידות, המוחזק בחלקים שווים על ידי המייסדים דב ילין ויאיר לפידות וחלקו השני על ידי אטראו הציבורית, נחשב לאחד המועמדים לעסקה. ילין ולפידות מכוונים לשווי של 3 מיליארד שקל בתוספת 300 מיליון שקל במזומן, סכום גבוה מהשווי הנסחר הנוכחי. בית ההשקעות מתמודד עם פדיונות משמעותיים בגמל, שהגיעו לשיא של 2.2 מיליארד שקל באוגוסט, ועם בעיות הפצה עקב אי-עבודה עם חלק מסוכנויות הביטוח הגדולות. גם בית ההשקעות IBI, שוויתר על פעילות הגמל שלו בעבר, בוחן אפשרות לרכוש חברת גמל, ואף ניהל מגעים עם אלטשולר שחם לפני העסקה הנוכחית. אפשרות נוספת שנבחנת היא מיזוג עם ילין לפידות, מבנה שיכול לגשר על פער המחיר בין המוכרים לקונים, תוך התחשבות בביצועים עתידיים.

במקביל, בית ההשקעות מור, שחברת הגמל שלו צמחה במהירות והפכה לשנייה בגודלה, מחפש להתמזג עם בית השקעות בינוני נוסף כדי להפוך לגדול בענף. הדבר ממחיש כי מיזוגים אינם רק פתרון לחברות במצוקה, אלא גם מהלך התקפי להשגת יתרון לגודל. עסקת אלטשולר שחם סיפקה הוכחה לקיומם של קונים פוטנציאליים וליכולת לבצע קפיצת מדרגה משמעותית באמצעות מיזוגים, מעבר לצמיחה אורגנית. התחרות בענף מתמקדת כעת לא רק בתשואות וגיוסים, אלא גם בשאלות מי רוצה להמשיך להחזיק בבתי ההשקעות ומי יהיה מוכן לשלם עבורם.