האסון שלא נחקר

למרות שעברו שלוש שנים מאז מתקפת ה-7 באוקטובר, האסון הגדול ביותר שידעה ישראל מאז הקמתה טרם נחקר באופן ממלכתי. הממשלה דחתה את הקמת ועדת חקירה ממלכתית, בטענה ש"טרם בשלה העת" בשל המלחמה, וקידמה במקום זאת מנגנון חלופי. מנגנון זה, שהוצע כ"ועדת חקירה ממלכתית-לאומית", נועד להיות מורכב משישה חברים, מחציתם מהקואליציה ומחציתם מהאופוזיציה, ואף יכול לפעול בהרכב חסר של שלושה נציגי קואליציה בלבד. הצעת החוק בנושא עברה קריאה ראשונה בכנסת ב-6 ביולי 2026, אך לא הושלמה לפני פיזור הכנסת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כבר ב-25 באוקטובר 2023 כי "כולם יצטרכו לתת תשובות. גם אני. אבל כל זה יקרה רק אחרי המלחמה". עמדה זו נשמרה על ידי הממשלה, למרות שמנגד, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כתבה ביוני 2024 כי ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי הייעודי לחקירת האירועים. הממשלה חזרה וקבעה פעמיים, במאי ואוגוסט 2025, כי "טרם בשלה העת" להקמת ועדה ממלכתית.

בנובמבר 2025, בג"ץ הוציא צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא תוקם ועדה ממלכתית, ודן בעתירות בנושא באפריל 2026. במקביל, הכנסת דנה בהצעות חוק שונות, כולל הצעתו של ח"כ אריאל קלנר לוועדת חקירה "ממלכתית-לאומית", שאושרה בקריאה טרומית בדצמבר 2025 ואושרה בקריאה ראשונה ב-6 ביולי 2026, לאחר שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה ונתניהו נעדר ממנה.

הצעת החוק לחלופה הפוליטית ספגה ביקורת מצד גורמים משפטיים וארגוני חברה אזרחית, שכינו אותה "ועדה פוליטית" וטענו כי היא פוגמת בעצם תכלית החקירה. המכון הישראלי לדמוקרטיה הזהיר כי מנגנון כזה עלול להוליד שני דוחות מתחרים. משרד המשפטים שב והדגיש כי ועדת חקירה ממלכתית לפי הדין הקיים היא הכלי המובהק לחקירת האירועים.

החקיקה בנוגע לוועדה החלופית לא הושלמה לפני פיזור הכנסת ב-17 ביולי 2026, אך האישור בקריאה ראשונה מאפשר להחיל עליה דין רציפות בכנסת הבאה. האופוזיציה, באמצעות ראשי סיעות כמו יאיר לפיד ואביגדור ליברמן, הבטיחה להקים ועדת חקירה ממלכתית עם כינון הממשלה הבאה, וכינו את הצעת החוק הממשלתית "ועדת טיוח".

המאמר מזכיר גם את תקדים "עסק הביש" ב-1960, כאשר ועדת שרים פוליטית נכשלה בחקירת האירוע, מה שהוביל לחקיקת חוק ועדות חקירה ב-1968. פרופסור יצחק זמיר, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, הזהיר כי "ועדת חקירה פוליטית, שאמורה לפתור בעיה פוליטית, עשויה, היא עצמה, להיות בעיה".