מבארי ובית השיטה ועד קדומים: שרשרת ההתיישבות הישראלית נמשכת

המאמר מתייחס לשרשרת ההתיישבות הישראלית, תוך קישור בין קיבוץ בארי, קיבוץ בית השיטה והיישוב קדומים, וזאת לרגל 80 שנה להקמת 11 הנקודות בנגב. הכותב מדגיש את המשכיות מפעל ההתיישבות הציוני, החל מימי טרום המדינה, דרך הקמת יישובים כמו 11 הנקודות, חומה ומגדל, ועד ליישובים ביהודה ושומרון.

הכותב מביא כדוגמה את קדומים, שם שלט בכניסה לבית הכנסת הראשון מודה לידידים מקיבוץ עין חרוד ומושב רם און על סיוע בהקמתו. הוא רואה בהתיישבות ביהודה ושומרון צורך ביטחוני והמשך לשרשרת ההתיישבות של עם ישראל בארצו.

המאמר מציין את הצטרפותם של תא"ל במיל' משה (מוסא) פלד מבית השיטה ואלוף במיל' יוסי בכר מבארי לרשימת הציונות הדתית בבחירות הקרובות, כסמל לרוח ההתיישבות, החלוציות והצמיחה מתוך שבר. קיבוץ בארי, שהוקם כאחת מ־11 הנקודות, מוצג כסמל לאסון הנורא של 7 באוקטובר ולתקומה ובנייה מחדש. הכותב משבח את החוסן של יוסי בכר, שנלחם בקיבוץ לאחר הטבח ונטל חלק בניהול המערכה ברצועת עזה.

גם קיבוץ בית השיטה מוצג כסמל להקרבה ולגבורה, במיוחד לאחר ש־11 מחבריו נהרגו במלחמת יום הכיפורים. השיר "החיטה צומחת שוב" של דורית צמרת מוזכר כביטוי לתקווה מתוך כאב. כמו כן, מוזכרת משפחתו של דור בן שמחון מבית השיטה, שנפל במלחמה הנוכחית, כדוגמה למופת של צמיחה והמשך תרומה.

הכותב מדגיש את החשיבות של עבודה משותפת, כפי שבאה לידי ביטוי בהקמת 11 הנקודות על ידי חילונים ודתיים, עולים וותיקים. הוא מביא כמודל לחיקוי את הזוג מוסא ויהודית פלד מבית השיטה, שמצליחים לחיות יחד באהבה למרות מחלוקות אידאולוגיות, ומציע זאת כמודל ליישום ברמה הארצית.