ירידה דרמטית בהישגי תלמידים בעולם: גם פינלנד וישראל נפגעו
מחקר בינלאומי חדש, PISA 2025, חושף ירידה מדאיגה ברמת האוריינות הפונקציונלית של בני 15 ברחבי העולם, במיוחד במדינות ה-OECD. יותר מ-40 מדינות מציגות נסיגה ביכולות קריאה והבנת הנקרא, בעוד רק מעטות מראות שיפור.
המחקר מצביע על כך שהפערים החברתיים-כלכליים בין תלמידים לא הצטמצמו בזכות שיפור החלשים, אלא בשל הידרדרות משמעותית של התלמידים המובילים. שיעור התלמידים שאינם אוריינים פונקציונלית במדינות מפותחות עלה מ-16% ל-20%. פינלנד, שבעבר נחשבה למובילה חינוכית, צנחה למקום ה-17 בדירוג, עם ירידה חדה שנרשמה כשיא באירופה. ישראל נמצאת במצב חמור אף יותר, עם ירידה של 38 נקודות תוך שלוש שנים ושיעור כושלים המגיע ל-41%. מגמה זו החלה עוד לפני מגפת הקורונה, אך הסגרים האיצו את התהליכים השליליים.
הגורמים העיקריים לירידה ביכולות הקוגניטיביות הם שימוש נרחב בטכנולוגיות מודרניות ובינה מלאכותית. מחקרים מראים כי בתי ספר המשתמשים באופן מתון בכלים דיגיטליים משיגים תוצאות טובות יותר, בעוד שימוש קבוע בצ'אטבוטים של AI לביצוע משימות קשור ישירות לידע נמוך יותר. בנוסף, הקשר הליניארי המסורתי בין השקעות כספיות בחינוך להצלחת תלמידים נשבר. מדינות עם תקציבים נמוכים יותר מצליחות יותר ממדינות עם הוצאות גבוהות לתלמיד, מה שמדגיש את חשיבות איכות ההוראה והמדיניות הממשלתית על פני משאבים כספיים.
מומחים קוראים לבחינה מחודשת של הדיגיטציה המוחלטת במוסדות חינוך, ששלטה בשני העשורים האחרונים. הם מדגישים כי מוכנות דיגיטלית אמיתית דורשת יכולת ריכוז, פרשנות מידע וניתוח טקסט מעמיק. דוגמאות מוצלחות כמו צרפת וסינגפור, המעניקות עדיפות לספרות, עבודה עם ספרים מודפסים והבנת הנקרא, מצביעות על הדרך הנכונה. הטכנולוגיה יעילה רק כאשר לתלמידים יש את הכלים הבסיסיים לשימוש מושכל בה.
