הפוליסה לאובדן כושר עבודה: שבע השורות שקובעות אם התגמול יגיע ל-75% מהשכר
דף פרטי הביטוח, הנשלח אחת לשנה, מכיל שבע שורות קריטיות הקובעות את זכאותו של המבוטח לתגמול במקרה של אובדן כושר עבודה ואת גובהו. השורה הראשונה, 'העיסוק המבוטח', מתייחסת למקצוע שהיה למבוטח בעת חתימת הפוליסה, ולא למקצועו הנוכחי, מה שעלול לפסול תביעות אם חל שינוי. תקופת ההמתנה (השורה השנייה), הנעה בין 30 ל-90 יום, משפיעה על מועד תחילת התשלום ועל עלות הפרמיה החודשית.
גיל סיום הכיסוי (השורה השלישית) קובע עד מתי הפוליסה בתוקף, כאשר מינימום מקובל של 60 עלול להותיר את המבוטח חשוף בשנים בהן הסיכון הרפואי גבוה. סף הנכות החלקית (השורה הרביעית) מהווה פער משמעותי בין פוליסות פרטיות (החל מ-75% נכות) לקרנות פנסיה (החל מ-25%), מה שעלול להותיר מבוטחים עם נכות חלקית ללא מענה מהפוליסה הפרטית.
השורה החמישית, 'שחרור מהפקדות', קובעת מי ימשיך להפקיד לקרן הפנסיה בזמן אובדן כושר עבודה, כאשר בקרן הפנסיה השחרור הוא יחסי לאחוז הנכות. 'פיצוי מול שיפוי' (השורה השישית) מבהירה אם תגמולים ממקורות שונים מצטברים או מקוזזים, כאשר התקרה הכוללת היא 75% מהשכר. השורה השביעית, 'תקופת האכשרה', קובעת מתי מצב רפואי קודם נכנס לכיסוי, עם תקופת המתנה של 60 חודשים בקרן הפנסיה, המתחילה מחדש במקרים מסוימים.
עלות הכיסוי נעה בין 0.3% ל-1.5% מהשכר, ופרמיית אובדן כושר עבודה מזכה בניכוי מס של עד 3.5%. המסמכים הרלוונטיים נשלפים מהמסלקה הפנסיונית ומהר הביטוח, והשוואתם חיונית לאיתור כפילויות ביטוחיות. שינויים בפוליסה דורשים פנייה יזומה וחיתום רפואי חדש.
