המסע של פרופ' ניר ברזילי, מחוקרי הזיקנה המובילים, לנצח את הביולוגיה של הזמן
פרופ' ניר ברזילי, חוקר מוביל בתחום ההזדקנות, מסביר כי הזדקנות היא תהליך ביולוגי הניתן להאטה, וכי מחקרים על בני 100 ויותר מצביעים על מנגנונים גנטיים המעכבים הזדקנות ותחלואה. הוא בוחן תרופות פוטנציאליות להארכת חיים ומדגיש את הצורך בהכרה רשמית בהזדקנות כמחלה.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- הזדקנות היא תהליך ביולוגי הניתן להאטה ומניעה, ולא רק בלאי טבעי.
- מחקר על בני 100+ מצביע על מנגנונים גנטיים המעכבים הזדקנות ותחלואה.
- תרופות כמו מטפורמין ו-GLP-1 עשויות להאט את קצב ההזדקנות.
- יש צורך בפיתוח 'שעון ביולוגי' למדידת קצב הזדקנות והערכת טיפולים.
- ההכרה בהזדקנות כמחלה על ידי ה-FDA חיונית לקידום המחקר.
פרופסור ניר ברזילי, חוקר בכיר בתחום ההזדקנות וראש מכון אלברט איינשטיין לחקר ההזדקנות, מסביר את הגישה המדעית החדשה להבנת תהליך ההזדקנות. ברזילי, שנבחר לאחרונה לאחד מחוקרי הלונג'ביטי המובילים בעולם על ידי מגזין טיים, טוען שההזדקנות היא תהליך ביולוגי הניתן להאטה ואף למניעה, ולא רק בלאי טבעי של הגוף. הוא מסביר כי ההזדקנות היא הגורם למחלות רבות, ולא להיפך, וכי ניתן להאט אותה על ידי התערבות במנגנונים הביולוגיים שלה.
ברזילי וצוותו חוקרים קבוצה של 850 בני 100 ויותר, יהודים אשכנזים, ומצאו שהם כמעט אינם חולים במהלך חייהם, והתחלואה מופיעה רק בסמוך לסוף חייהם. ממצאים אלו מצביעים על כך שהזדקנות בריאה אינה תלויה בהכרח באורח חיים, אלא קיימים מנגנונים גנטיים המונעים או מעכבים את ההזדקנות. מחקרים נוספים הראו שלילדים של בני 100 יש תמותה ותחלואה נמוכות משמעותית ביחס לבני גילם, מה שמחזק את ההשערה הגנטית.
המחקר מתמקד גם בתרופות שעשויות להאט את ההזדקנות, כגון מטפורמין ותרופות ממשפחת GLP-1, אשר הראו השפעות חיוביות במחקרים שונים. ברזילי מדגיש את הצורך בפיתוח 'שעון ביולוגי' שיאפשר למדוד את קצב ההזדקנות באופן מיידי, כדי להעריך את יעילות הטיפולים. הוא גם מציין את האתגרים במימון מחקרים בתחום ואת הצורך בהכרה רשמית בהזדקנות כמחלה על ידי ה-FDA.
ברזילי, ישראלי המתגורר בארה"ב, מביע דאגה מהמצב הפוליטי בישראל ומהקרע בין הקהילה היהודית הרפורמית בישראל. הוא ממשיך לעסוק במחקר פעיל, למרות גילו, ורואה בכך את ייעודו. הוא מאמין שניתן להאריך את תוחלת החיים האנושית בעוד שנים רבות, ואף מציין את דמויות המקרא כהוכחה לכך שגיל 120 אינו בהכרח הגבול.
מוזכרים