"למה לא גייסתם את המילואים? למה לא קירבתם את הכלים?"
חמישים שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, שבה ישראל הופתעה קשות על ידי מצרים וסוריה, אזרחים ישראלים רבים שואלים שאלות דומות לאלו שהטיח מנחם בגין בכנסת בנובמבר 1973. בגין זעק אז על אי גיוס המילואים ואי קירוב הכלים לגבול, למרות התרעות שהתקבלו. כעת, לקראת יום השנה ה-53 למלחמה, נשאלת השאלה מדוע גם לנוכח התרעות דומות, כולל מידע שהגיע לדרגים המדיניים והצבאיים, לא הופקו לקחים דומים.
המאמר משווה את המצב הביטחוני לפני מלחמת יום הכיפורים למצב בערב שמחת תורה 2023, ומצביע על פערים משמעותיים בכוחות שהיו פרוסים בגבול עזה לעומת יהודה ושומרון. נטען כי ההפקרה לכאורה הובילה לטבח שבוצע בתושבי הנגב המערבי. נשאלת השאלה האם התפיסה שלפיה "חמאס הוא נכס" וההנחה כי ארגון הטרור יכול לעכב הקמת מדינה פלסטינית, השפיעו על הדרג המדיני, הצבאי ועל גופי המודיעין.
הכותב מזכיר את דברי בגין בכנסת, שבהם דרש מהממשלה לקחת אחריות מלאה על המחדל, והשווה את התנהלותו של ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, לזו של ראש הממשלה הנוכחי. הוא מציין כי בעקבות מלחמת יום הכיפורים הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, גולדה מאיר פרשה מתפקידה, ובבחירות 1977 חל "מהפך" שבו בגין עצמו נבחר לראש הממשלה.
המאמר ממשיך ומתייחס גם לאחריותו של בגין עצמו כראש ממשלה במלחמת לבנון הראשונה, שם קיבל על עצמו את מלוא האחריות לכישלון, מה שהוביל לפרישתו. הכותב מדגיש את התפיסה המוסרית של אחריות מנהיגותית שהפגינו מאיר ובגין, ומציין כי כיום, שלוש שנים לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, לא נראה לקיחת אחריות מצד הדרג המדיני. ההכרעה, לטענתו, נותרה בידי הציבור בבחירות הקרובות, שיצטרך להחליט אם להמשיך עם ההנהגה הנוכחית או לבחור בשינוי, בדומה למהפך של 1977.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
