להוציא את הנוער מהגבעות? להפך. המדינה שולחת מורים אל המאחזים הבלתי-חוקיים
מדיניות חדשה של המדינה בנוגע לתופעת "נוער הגבעות" ביהודה ושומרון, שהפכה לפני למעלה מעשור לבעיה ביטחונית, מבקשת כעת לטפל בתופעה באמצעות שליחת צוותי הוראה רשמיים אל הגבעות עצמן, במקום להרחיק מהן את בני הנוער. זאת, בניגוד להמלצות ועדה בין-משרדית שהוקמה ב-2016 לבחינת התופעה, אשר המליצה לאפשר לגורמי חינוך ורווחה להמליץ על צווי הרחקה לנוער, ולהקים גוף ביצועי שיעקוב אחר הטיפול בהם. הוועדה, בראשות אלוף פיקוד מרכז לשעבר אבי מזרחי, המליצה גם להרחיב את סמכות מערכת החינוך לטפל בנוער מעבר לגיל 18 ולהקים חוות ייעודיות לטיפול בהם.
המלצות הוועדה נגנזו, ועל פי נתוני התנועה לחופש המידע, מאז 2019 נרשמה עלייה של 560% באירועי פשיעה לאומנית בשטחים, כאשר כ-300 בני נוער מעורבים באירועי הפרת סדר ואלימות. במקביל, בתקופת הממשלה הנוכחית הוקמו כ-200 מאחזים חדשים, וגורשו למעלה מ-100 קהילות פלסטיניות. כעת, במסגרת החלטת ממשלה 4087 ממאי האחרון, הוקצו 120 מיליון שקל לשלוש שנים הקרובות לתוכניות "להקטנת תופעות שליליות בקרב בני נוער ביהודה ושומרון". כחלק מההחלטה, מערכת החינוך מתכננת לפתוח חמישה "סמלי מוסד" חדשים ביו"ש, כאשר המורים יישלחו אל התלמידים הנמצאים בגבעות, ולא להפך.
המודל החדש, כפי שהתברר בישיבת ועדת החינוך של הכנסת, אינו כולל תקצוב להסעות תלמידים לבתי ספר, שכן התלמידים אינם אמורים להגיע לבתי הספר. משרד החינוך מסר כי הוא "נערך לפתיחת ארבעת מוסדות החינוך עבור נוער החוות" וכי "נסיעות צוותי החינוך יטופלו בהתאם לנוהלי המשרד". עם זאת, עם פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר, המוסדות טרם נפתחו.
במקביל, המדינה ממשיכה להפעיל תוכניות נוספות לטיפול בנוער בסיכון ביו"ש, כגון "הרועה העברי" (שקיבלה עד 2023 שני מיליון שקל ממשרד החינוך, ובשנה זו הסכום הוכפל), "כנפי רוח" (שתוכלל גם לגילאי חטיבות ביניים ותקציבה הורחב לארבעה מיליון שקל לשנה), ותוכנית "מתחברים" של משרד הרווחה (שתקציבה הוגדל ל-13.5 מיליון שקל לשלוש שנים). גם הרשות לביטחון קהילתי מעניקה הכשרות מקצועיות בחוות. עם זאת, עולה השאלה מי אחראי על בני הנוער בחוות, והאם התוכניות הללו נושאות פרי לאור האלימות הגוברת.
