מזונות ילדים מגיל 6: שני ההורים משלמים, והמדינה נכנסת כשהתשלום נפסק

המוסד לביטוח לאומי נכנס לתמונה כאשר אדם שחייב במזונות פוסק מלשלם, ומשלם במקומו קצבה חודשית לזכאית. לאחר מכן, המוסד גובה את מלוא הסכום שנפסק מהחייב. גובה הקצבה נע בין 2,076 שקלים לאישה ללא ילדים עד גיל 55, ל-5,289 שקלים לאישה מעל גיל 55 עם שני ילדים או יותר. גובה התשלום נקבע לפי הנמוך מבין הסכום שנפסק בבית המשפט או הסכום שנקבע בתקנות, כאשר היתרה נותרת כחוב של החייב. זכאות לקצבה מותנית במבחן הכנסה, עם תקרות משתנות בהתאם לגיל האישה ומספר הילדים. לדוגמה, אישה עד גיל 55 ללא ילדים זכאית לקצבה מלאה או חלקית אם הכנסתה אינה עולה על 3,652 שקלים בחודש, בעוד שאצל אישה עם שני ילדים ומעלה התקרה עומדת על 9,864 שקלים. מגיל 55 התקרות גבוהות יותר. החוק חל על נשים וילדים עד גיל 18 שבידם פסק דין למזונות שהחייב הפסיק לשלם. ילדים המוחזקים בידי אפוטרופוס זכאים לטבלה נפרדת, עם תקרות הכנסה נמוכות יותר. במקרה של תשלום חלקי מצד החייב, הביטוח הלאומי משלים את ההפרש לאחר גביית חלקו של החייב. אם פסק הדין נמוך, הזכאית יכולה לבדוק זכאות לתוספת השלמת הכנסה. החל משנת 2017, בעקבות הלכה של בית המשפט העליון, שני ההורים נושאים בהוצאות מזונות ומדור לילדים מעל גיל 6, בהתאם לזמני שהות והפרשי השתכרות. מתחת לגיל 6, החבות עדיין מוטלת בעיקר על האב, אך בתי המשפט מתחשבים גם בזמני שהות ופערי שכר. ההוצאות מחולקות לשני סוגים: צרכים הכרחיים (מזון, ביגוד, מדור, חינוך) הנפסקים ללא צורך בהוכחות, וצרכים מדין צדקה (חוגים, טיולים) המחולקים לפי יחס הסכומים הפנויים בהכנסות ההורים. זמני שהות בפועל, המתועדים בלוח חודשי, משפיעים על החישוב ועל היחס שנקבע. פנייה לביטוח לאומי דורשת פסק דין למזונות ותביעה לסניף, והקצבה משולמת כל עוד תנאי הזכאות מתקיימים.