הכוכבים הנודדים: הצגה שמחמיצה את הקסם של תיאטרון
תיאטרון ירושלים 'הקאמרי' העלה לאחרונה את המחזה 'הכוכבים הנודדים', המבוסס על ספרו של שלום עליכם. המחזה הוקדש לזכרו של המעצב הבימתי סשה ליסיאנסקי, שאמור היה לעצב את ההפקה אך נפטר באפריל האחרון. הביקורת מציינת כי ליסיאנסקי היה ככל הנראה מעצב את הבמה אחרת, תוך הדגשת דיסוננס בין שם המחזה הדינמי לבין עיצוב במה סטטי.
העלילה עוקבת אחר לייבל ורייזל, זוג צעיר שבורח מביתו להצטרף ללהקת תיאטרון נודדת. הם מתפתחים לשחקן מפורסם (ליאו רפאולסקו) וזמרת (רוזה ספיבק), נודדים ברחבי אירופה ואמריקה, אך ממשיכים לנוע זה לקראת זו. הבימוי של יורם גוטל שם דגש על מרחבים סטטיים כמו חדרי איפור ופרוזדורים, תוך שימוש בווידאו-ארט של ויטלי פרידלנד להצגת נופים וערים. גישה זו, לפי הביקורת, נובעת מהבנה כי התיאטרון הופך עבור הדמויות למולדתן האמיתית, וההתמקדות היא בפנימיות ולא בתנועה החיצונית.
העיבוד של ריצ'רד נלסון נוטה לכיוון פסיכולוגי יותר, כמעט צ'כובי, ומתמקד בחדרי האיפור הדומים, המייצגים את סביבתם הקבועה של הגיבורים, ללא קשר למיקומם הגיאוגרפי. הביקורת מעלה תהייה לגבי ליהוקו של איתי שור בן ה-40 לתפקיד לייבל, שכן הוא נדרש לגלם נער בן 14 בתחילת המחזה, פער שנראה בולט. לעומתו, אנה פוגאץ' בתפקיד רייזל מוערכת כמתאימה יותר.
ההפקה משלבת קטעי שירה ביידיש, המעוררים תגובה נוסטלגית בקהל, אך הביקורת טוענת כי המחזה מתמקד במרכיבים מוכרים של תרבות היידיש (יידיש, כינור, שירים נוסטלגיים) במקום לחקור את המשיכה ה'כמעט כואבת' לבמה ואת השינויים הדרמטיים שהתיאטרון מחולל בחיי אנשים. לטענת המבקרת, קסם התיאטרון, כפי שתיאר אותו שלום עליכם, נותר מחוץ לבמה.
