ה-11 בספטמבר, ה-7 באוקטובר והשאלה: לאן מובילה מדיניות הכוח?
עשרים וחמש שנים לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001, ועל רקע אירועי 7 באוקטובר 2023, המאמר בוחן את ההשפעה של אירועים אלו על מדיניות הכוח והמלחמה של ארצות הברית והשלכותיהם על המערכת הבינלאומית. הפיגועים ב-2001, ששינו באופן רדיקלי את המדיניות האמריקאית, מעלים שאלות לגבי כשלים מודיעיניים ואפשרות מניעתם, בדומה לכשלים שהובילו לאירועי ה-7 באוקטובר.
המאמר טוען כי המלחמה העולמית בטרור, שהחלה לאחר 11 בספטמבר, הפכה לכלי פוליטי וכלכלי בידי ארה"ב לביסוס הגמוניה עולמית, תוך שימוש סלקטיבי במושג הטרור להצדקת התערבויות צבאיות. הדבר בא לידי ביטוי במלחמות באפגניסטן ועיראק, ובאסטרטגיות חדשות הכוללות תקיפות אוויריות, כטב"מים, וסנקציות כלכליות ודיפלומטיות נגד מדינות כמו איראן.
הכותב משווה את אירועי ה-7 באוקטובר לפיגועי 11 בספטמבר, וטוען כי הם הובילו להגברת הנטייה הישראלית לשימוש בכוח ולניהול מלחמות תחת הכותרת של לחימה בטרור. הוא מציין כי בניגוד למדיניות עבר של העדפת התמודדויות צבאיות מוגבלות וחתירה להרגעה, כיום ישנה נטייה להסלמה.
המאמר חושף כי שבוע וחצי לפני מתקפת ה-7 באוקטובר, נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, הזהיר את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מפני מתקפה גדולה של חמאס. נתניהו, על פי הנטען, לא התייחס לאזהרה ברצינות הראויה, בדומה לאופן שבו נשיא ארה"ב דאז, ביל קלינטון, לא התייחס לאזהרות מפני פיגועי 11 בספטמבר. גם נשיא המדינה יצחק הרצוג אישר כי בן זאיד העביר לו מסרים דומים.
בנוסף, נחשף כי בתחילת 2023 התקיימו מגעים חשאיים בין ישראל לחמאס, בתיווך גורם בכיר בפתיחת, להשגת הסכם להרגעת המצב. המגעים, שכללו דרישות לשחרור אסירים והקלה בסגר על עזה, נבלמו לבסוף עקב חששותיו של נתניהו מתגובת שותפיו הפוליטיים וספקותיו לגבי כוונות חמאס. הכותב מסכם כי התעלמות מאזהרות וממגעים אלו, בין אם ממקורות זרים או פלסטיניים, משקפת דפוס של התעלמות מהשונה והזר, המוביל להשלכות הרסניות.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
