שבדיה: המרכז-שמאל חוזר לשלטון, ראש הממשלה התפטר

ראש ממשלת שבדיה, אולף קריסטרסון, הודיע על התפטרותו לאחר שגוש הימין-מרכז בראשותו הפסיד בבחירות הפרלמנטריות. אל השלטון חוזר גוש המרכז-שמאל, בהנהגת מפלגת הסוציאל-דמוקרטים בראשות מגדלנה אנדרסון. על פי נתוני ועדת הבחירות השבדית, ארבע מפלגות האופוזיציה, הסוציאל-דמוקרטים, מפלגת השמאל, מפלגת הירוקים ומפלגת המרכז, זכו ב-176 מושבים בפרלמנט בן 349 המקומות. גושו של קריסטרסון, שכלל את המפלגה השמרנית, הדמוקרטים הנוצרים והליברלים, בתמיכת "הדמוקרטים השבדים", זכה ב-173 מושבים. ההפרש בין הגושים עמד על כ-50 אלף קולות, ושיעור ההצבעה עמד על 84.8%. ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, בירך על התוצאות וכתב ברשת החברתית X כי "הסוציאל-דמוקרטיה ניצחה בבחירות בשבדיה", והוסיף כי "לאחר ארבע שנים של שלטון ימני יחד עם הימין הקיצוני, השבדים שוב מהמרים על מדינת הרווחה, צדק חברתי ואג'נדה ירוקה". אנדרסון, שכיהנה כראש ממשלה גם בשנים 2021-2022, קיבלה כעת הזדמנות לחזור לתפקיד. הסוציאל-דמוקרטים נותרו המפלגה הגדולה ביותר, אך רשמו את אחד מתוצאותיהם הגרועות בהיסטוריה, עם כ-28% מהקולות ו-99 מושבים, ירידה של שמונה מושבים לעומת הבחירות הקודמות. גם "הדמוקרטים השבדים", שתמכו בישראל ודגלו בגישה תקיפה כלפי איראן, איבדו חלק מהפופולריות שלהם, וזכו ב-17.5% מהקולות (לעומת 20.5%) ו-62 מושבים, ירידה של 11 מושבים. למרות התוצאות, הרכבת הממשלה החדשה צפויה להיות מורכבת. מפלגת המרכז הביעה הסתייגות מכניסה לממשלה שתכלול שרים ממפלגת השמאל, ואנדרסון עצמה הצהירה בעבר כי אינה מתכוונת להרכיב ממשלה עם מפלגת השמאל, אך כן מסתמכת על תמיכתה בפרלמנט. קיימים פערים משמעותיים בין המפלגות בנושאי מיסוי, אנרגיה ומדיניות הגירה. הבחירות נערכו ב-13 בספטמבר, וספירת הקולות הסתיימה ב-17 בספטמבר. קריסטרסון שלח מכתב ליושב ראש הפרלמנט בבקשה לשחררו מתפקידו, כדי לאפשר את תהליך הקמת הממשלה החדשה. הוא איחל לאנדרסון הצלחה "בתנאים מורכבים" של חילוקי דעות פנימיים שעשויים להקשות על יצירת קואליציות. קריסטרסון נותר מנהיג המפלגה השמרנית, ועל פי הערכות, עשוי לשוב לממשלה אם אנדרסון לא תצליח להרכיב קואליציה.